הכירי את אגודת אפרת (דורה קישינבסקי)

פורסם לראשונה בבלוג של דורה קישינבסקי OMG.

 

הם טחונים בכסף, אין להם אלוהים, והם שונאים אותָך: הכירי את אגודת אפרת

 

[תיקונים ותוספת, 17.11.11: סרטון המצלמה הנסתרת במשרדי אפרת שייך לחדשות מהירקון 70 ורק הופיע בין השאר באתר העוקץ // נמרוד אבישר בדק אמפירית איך אפרת מתייחסים לפונות מהמגזר הערבי // תיקון לגבי נימוקים קבילים בוועדות להפסקת הריון]

היי, שמעת את הקמפיין ברדיו שהולך "את בהריון ונמצאת במצב לחוץ ונוח להשפעה? פני לאגודת אפרת כדי שנשטוף לך את המוח. בגלל חוסר רצון לשתף פעולה עם מפעל ההולדה הציוני לא מפסיקים חיים"? יכול להיות שזה לא היה בדיוק במילים אלה, אני לא זוכרת. בכל מקרה, בטח שמעת, או ראית את שלטי החוצות, או קיבלת בדואר את הדיסק הנפלא "נערה במבחן", הגדוש בטוב לב יהודי וברצון לעזור.

אז בואי נבהיר כמה דברים לגבי אפרת.

1. לא אכפת להם מה את רוצה.

בטקסטים הרשמיים של אפרת, הם אוהבים לדבר על זכות ההחלטה הבלעדית של האשה ההרה לגבי מה שקורה לה בגוף. "אגודת 'אפרת' שמה לעצמה מטרה מרכזית להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה, מידע רלוונטי המאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים", הם כותבים, וגם "האישה תחליט רק בהתאם לשיקול דעתה ורגשותיה האישיים האמיתיים".

אבל בשורה התחתונה, התזה הלגמרי רשמית ומפורשת של האגודה היא שנשים לא באמת רוצות להפיל. הן עושות זאת מתוך "מצוקה חולפת", מתוך כך שהן "לא מודעות עד תום למשמעותה של הפלה יזומה", בגלל לחצי ההורים ובן הזוג, בגלל שהרופאים המרושעים מסבירים לאשה שהפלה זה הפתרון הכי קל. וכך דואה לה אגודת אפרת מהשמיים ומצילה את האשה המסכנה והמבולבלת, באמצעות "מידע רלוונטי", מהאנשים הרעים שרוצים לשכנע אותה לעשות הפלה.

זה כמובן שקר אבסורדי ומסוכן. אישית אני יכולה לספר מבין עשרים פלוס החברות וקרובות המשפחה שקופצות לי לראש שסיפרו לי על הפלה שעברו, אין אפילו אחת שזה לא היה רצונה הברור והמיידי ב-100%. העולם ראה מיליוני נשים שנכנסו להריון, בלא גישה להפלה חוקית או בתנאים רפואיים נאותים, ובחרו לעשות הפלה בכל מחיר. בין אם אנשים תומכים בהפלות ובין אם לא, העובדות נשארות אותן העובדות — נשים שנכנסות להריון לא רצוי פעמים רבות מחליטות להפסיק אותו, וההחלטה הזו חזקה יותר מכל מה שהחוק, החברה, האמונה הדתית, ואפילו יצר השימור העצמי (למרבה הצער) מנסים לומר להן.

ועם זאת, גורמים רשמיים שומעים את סלוגן ה"החלטה החופשית" של אפרת ולא מתפקעים מצחוק ובועטים אותם החוצה, אלא מהנהנים ברצינות. ב-2003, ח"כ גילה גמליאל ונציגי הוועדה לקידום מעמד האשה ערכו סיור במטה אפרת והקשיבו למנכ"ל ד"ר אלי שוסהיים מסביר איך מערכת הבריאות מתרשלת בטיפולה בנשים הרות — כלומר, הוועדות להפסקת הריון, שאישורן נדרש כדי לבצע הפלה על פי החוק, נותנות את האישור בקלות רבה מדי. גמליאל הסכימה שזה אפשרי: "אנחנו עדיין לא ביקרנו בוועדות להפסקת היריון, נבקר גם שם, וניקח לתשומת לבנו את ההערות וההארות שהועלו כאן… עצם העובדה שבעבר לא היו כלל ועדות, והיום יש… אפשר תמיד לשפר וליזום".

2. הם אוהבים אותך חלשה ובודדה.
הסרטון החשוב הזה של אתר "העוקץ" של "החדשות מהירקון 70" מתעד במצלמה נסתרת כמה מהעצות שנותנת העובדת הסוציאלית של אפרת לנערה קטינה שמגיעה אליה להתייעצות לגבי הריון בלתי רצוי.

עצה ראשונה — אל תספרי להורים: "יש לך המון זמן לספר. אם את מחליטה להמשיך את ההריון, תשאירי את זה לעצמך לבינתיים, אוקיי? הם לא יראו עלייך גם עוד 4-5 חודשים. ואת לא רוצה לספר, זה לטובתם גם כן, כי מה את עושה פה ככה? זה להכניס אותם למתח שהם יתחילו ללחוץ אותך, תעשי ככה או ככה בשביל מה?"

עצה שנייה — אל תדברי עם רופא: "אני גם לא ממליצה למהר לעשות בדיקות… זה לא צריך למהר עם זה. הרי הבייבי מתפתח גם ככה. סבתא שלך לא עשתה בדיקות, בדיקות לא עושות את ההריון בריא או לא בריא. זה לא קשור".

תחת המסווה המאוד לא משכנע של למנוע מהבחורה לחץ מיותר, מנסים באפרת להפעיל את הטקטיקה הישנה, הידועה והאפקטיבית של לבודד את קורבן המניפולציה. אל לקורבן להתייעץ עם חברים, בני משפחה, רופאים או כל אחד שאינו קשור לאפרת. לא רק שדעתם של הגורמים החיצוניים הנ"ל לא חשובה, היא גם נגועה בשיקולים זרים — הם "לוחצים". רק באפרת עוזרים באמת.

 

3. הם יגידו לך כל דבר. כל. פאקינג. דבר.

"ברגע בו נודע לנו על אשה שעומדת לבצע הפלה, אנחנו שולחים אליה את אחת המתנדבות שלנו, שתנסה להשפיע עליה. במקרים רבים, המתנדבות אף מביאות את הילדים שילדו בעצמן, לאחר התלבטות, וכך מראות לנשים עד כמה הצעד שהן מתכננות לעשות אינו טוב. במקביל, המתנדבות מבטיחות לנשים כי 'אפרת' תסייע לה לכל אורך הדרך".

(מתוך ראיון עם שוסהיים ב"הצופה", 2006)

אם להיות כנה, אין לי דעה ברורה על הרגע שבו עובר הופך מגוש תאים רטוב לאדם חי שיש לשמור עליו, כמו שאני לא יודעת איפה בדיוק עובר הגבול בין חיית רחוב שאני מפצפצת מתחת לעקבי (ג'וק) לבין חיית רחוב שאני אוספת לתוך מעילי ומנסה למצוא לה בית חם (חתול). אני רק יודעת שאסור להתייחס לבני אדם כאל תנורי אפייה חסרי בינה המשמשים ליצירת בני אדם נוספים.

לאפרת דווקא יש דעה ברורה, לפחות לצרכי תעמולה. המצגות והסרטים של אפרת מציגים מין גרסת דיסני רגשנית ומטומטמת של הביולוגיה שאנחנו מכירים, שבה העובר הוא תינוק אמיתי מרגע ההתעברות. בשבוע הרביעי הוא כבר "לובש צורה" של בן אנוש. בשבוע השמיני, הוא "יצור אנושי כמעט מושלם מבחינת מבנה גופו ואבריו" (לא משנה שהוא בגודל 2 ס"מ). בגיל 20 יום הוא אומר: "נראה לי שהיום אמא התחילה לחשוש שנוצרתי… אם יכולתי לפתוח את הפה שנוצר לי השבוע, הייתי זועק: אמא, אני כאן!" בגיל 8 שבועות הוא משרבב שפתיו ואומר: "אמא כבר יודעת. להפתעתי גיליתי שהיא מאוכזבת מקיומי. דווקא ציפיתי שתהיה מאושרת. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי, אבל אם רק ידעה איזו יצירה חמודה נרקמת בגופה בוודאי היתה שמחה". וכשאותה אם אכזרית מחליטה בכל זאת לרצוח אותו, העובר כמובן זועק בכאבים. אאוץ'! מגרדים אותי למוות!

ככה זה נראה כשיש לך פאוורפוינט ואין לך בושה.

מצד שני, לא רק לעובר דואגים באפרת, כי אם גם לאמו.

מתוך "איגרת לעומדת להפיל":

בשלב זה את יודעת שכבר מהשבועות הראשונים להריון חי ברחם יצור מתפתח, ילד כמעט לכל דבר… בסופו של דבר אם תחליטי על הפסקת הריון פירושו של מעשה זה, הפסקת חייו של ילד שהוא כבר חי ומתפקד, כמעט כמו ילד לאחר צאתו לאוויר העולם, אלא בהבדל אחד, שהוא קטן ואת לא רואה ולא מרגישה אותו עדין… ההפלה אינה פותרת בעיות סוציאליות, כלכליות, שלרוב הן המובילות לביצועה. לא זאת בלבד, אלא, שבלא מעט מקרים היא מוסיפה צער, תסכול עמוק ונזק נפשי, שעלולים ללוות את האישה לאורך כל חייה.

מסתבר ש"ידוע" "מחקרית" שגרידה היא ניתוח קשה וטראומטי ושנשים שעברו אותו סובלות כל חייהן מבעיות פיזיות ורגשיות, עד כדי אי יכולת ללדת לאחר מכן מצד אחד והתאבדות מצד שני. הנה כמה עדויות מאוד אותנטיות המובאות באתר העמותה:

ואז שמו לי עירוי , זה כאב , כל הסיטואציה הזאת … לאט לאט אני מרגישה הרגשה מוזרה , מפחידה , האורות נהיו לי עמומים בעיינים, הנשימה נהייתה כבדה ,הכל נהיה מטושטש … אני מרגישה מסוממת , אני נאבקת בהרדמה , רוצה ליברוח , אבל הגוף ניכנע ואז זה קרה … התעוררתי אחרי 40 דקות מסיוט , והתחלתי לבכות למראה המכשירים וחדר האישפוז שהחזירו אותי אליו כשהייתי מורדמת..
קמתי עם כאבים ברחם , ועם מין מגבון שמכוסה בדם , הרבה דם… החיים רעים אליי , ואני הפכתי לרוצחת של הילד/ה שלי . (לינק)

כיום אני נשואה  + ילדה בת 7, מנהלת בחברה מצליחה, יש לנו דירה נחמדה וחיים טובים, אך איני מוצאת שלווה, משום שהריתי שבע פעמים אך בכל הפעמים העובר התגלה ללא דופק. מיד כשאני מגיעה לשבוע החמישי מתגלים דימומים שזה סימן להפלה עצמונית וכל פעם אחר פעם אחר פעם עשינו את כל הבדיקות אך לא התגלה שום נתון שמצביע על בעיה כלשהי.
אני רואה כיום להבדיל את ביתי גדלה לבד, משחקת לבד, הולכת לבית-הספר לבד, ובתפילות ובקשות הדבר היחידי שאליו היא מתחננת זה לאח/אחות שיהיה לה עם מי לדבר אח/אחות שיהיה רק שלה.
איך לא חשבתי עליה בזמן ביצוע ההפלה?? (לינק)

היום אני בת 21 בגיל 18 ביצעתי הפלה שלא מרצוני היא קרתה עקב לחץ מהחבר והמשפחה לא היה לי איך להתמודד לא כלכלית ולא נפשית,אף אחד לא תמך בי והיום אני בוכה פעמיים בשבוע על ההפלה,על הילד שהיה אמור להיות לי אני כרגע לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני במצב נפשי על הפנים ,וכמה פעמים לאחר ההפלה היה לי הריון מדומה שהתבצע רק פסיכולוגית ואף היו לי הרבה פעמים של מחשבות אובדניות עקב ההפלה. (לינק)

4. זה לא קשור בשיט לקדושת החיים.

איך אני יודעת? כי הם אומרים את זה בעצמם. הנה זה ברישום העמותה אצל רשם העמותות:

"אפרת – אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי"

והנה זה בדף ה"אודות" של העמותה:

אגודת "אפרת" נוסדה ע"י אוד מוצל מאש השואה הארופית מר הרשל פיגנבויים ז"ל אשר נטל יוזמה, במחשבה, כי שיקומו של עם ישראל אחרי האסון אשר פקד אותו ע"י הנצים ימ"ש אשר רצחו שליש מבניו יהיה בעידוד הילודה היהודית בארץ ישראל.

ובדף "מקור השם":

השם "אפרת" … מרמז יותר מכל על הפעילות שבה עוסקת האגודה ועל המשימות שהיא נטלה על עצמה: להציל ולהרבות ילדים לעם היהודי.

והנה זה בכתבה ישנה מעיתון "הצופה":

המפתיע הוא שאין שום ביטוי לכך שההנהגה מודאגת מהבעיה הדמוגרפית. שכן, אין תוכניות לעידוד ילודה בקרב האוכלוסייה החילונית, או בקרב האוכלוסייה הדתית הצעירה, הפרודוקטיבית לכאורה, יותר מזו החרדית… ד"ר אלי שוסהיים העומד בראש "אפרת", סבור על-פי ניסיונו הרב, כי ניתן היה להגדיל משמעותית את האוכלוסייה החילונית על ידי הטבות כלכליות. "אין זה נכון", אומר ד"ר שוסהיים, "שהחילוניים בכל מקרה אבודים וחבל על כל נסיון לעידוד הילודה בקרבם. בישראל נעשות עשרות אלפי הפלות בשנה והכל מסיבות כלכליות. אפשר להוכיח זאת בנתונים מדויקים".
ד"ר שוסהיים ער לקושי הקיים של מתן הטבות למגזרים יהודיים בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הערבית. אשר על כן, לדעתו, הפתרון חייב לבוא מהקהילות היהודיות בחו"ל. עליהן להקים קרן לעידוד הילודה בישראל, לנוכח הבעיות הדמוגרפיות הקשות הצפויות כבר בעתיד הקרוב.

אני מניחה שיש אנשים שמתנגדים להפלות כי הם בכנות מאמינים שמדובר בהצלת חיי תינוק. באפרת, המטרה היא להציל את הרוב היהודי בארץ ישראל, דבר שהארגון מודה בו במפורש מול הקהל הדתי, בעוד שבפרסומים המיועדים לקהל החילוני מודגשים העזרה הכלכלית וזכות האשה להחליט. צריך לשים לב שהנשים בסיפורי ההצלחה של אפרת הן תמיד יהודיות כשרות, נשואות או בעלות בן זוג, שהצליחו לבסוף לגדל את הילד כמשפחה מאושרת בישראל וכו' וכו'.

אלא שאשה רווקה שאין ביכולתה לגדל ילד, לא הופכת למשפחה דו-הורית מאושרת בדרך פלא ברגע שנותנים לה סל מזון וחיתולים. המציאות, מן הסתם, קצת יותר מעורפלת. לפני עשור, אז אגודת אפרת עוד פעלה בשקט יחסי ואולי נהנתה מחופש פעולה רחב יותר, נחקרה פעילות הארגון בפרק של "בשידור חוקר" של רפי גינת (כמסוכם באתר "חופש").  מתנדבת התחזתה לאשה הרה במצוקה כלכלית והתקשרה לנציגי אפרת לבקש עזרה. מצלמות התוכנית תיעדו את נציגת אפרת מסיעה את המתנדבת לדירה של "רבנית" בצפת שהציעה לה 50 אלף דולר אם תלד את התינוק ותמסור אותו למשפחה חרדית טובה. (תגובת ד"ר שוסהיים ל"בשידור חוקר": "אפרת לא סוחרת בתינוקות… האשה הזו היא אמנם נציגת אפרת, אבל היא אמרה דברים בשם עצמה").

5. את לא בטוחה מפניהם.

הזכות להפסקת הריון היא הלחלק-את-ירושלים של האמריקאים. היא אחת הנושאים הרותחים שעושים פוליטיקאים ומפילים אותם, והוויכוח מחלק את אמריקה כמעט שווה בשווה בין התומכים והמתנגדים. תקדים משפטי מגן על הזכות להפלה ברחבי ארה"ב מאז שנות השבעים, אבל התנועה המתנגדת להפלות, שמזוהה עם הימין הנוצרי, מנסה להילחם בו בחקיקה, במיוחד במדינות הדרום הימניות. חוק המגן על עוברים כבעלי זכויות אדם התקבל בדרום דקוטה ב-2006 ובוטל לאחר מכן. רק החודש ניסו במיסיסיפי להגדיר בחוקת המדינה את העובר כאדם מרגע ההתעברות — רעיון מעורפל פילוסופית ובעל השלכות אבסורדיות (אם אשה עברה הפלה טבעית, המשטרה צריכה לחקור את המקרה בחשד לרשלנות?). הפעם הנסיון נכשל. התנועה השתלטה על המפלגה הרפובליקנית, וגם פוליטיקאים בכירים שהיו פעם תומכים בהפלות, כמו מיט רומני, יישרו קו.

"פרו-לייפרים" הורסים מרפאות לתכנון המשפחה ורוצחים רופאים. משמרות מחאה מטרידות את המטופלות במרפאות גינקולוגיות. קמפיינים פרסומיים מאשימים מרפאות לתכנון המשפחה ברצח עם גזעי.

בקצרה, בשביל אשה שחיה במיסיסיפי או בלואיזיאנה, הזכות להחליט לגבי מה שקורה לה ברחם בכלל לא מובנת מאליה. גם אם כרגע החוק עוד לצדה, לא בטוח שהיא תמצא מרפאה פעילה, או שהיא לא תותקף בדרף לשם.כך שיחסית, בישראל מצבנו טוב. רוב אלה מאיתנו שמעוניינות בהפלה יוכלו לעבור אותה באופן חוקי ובטוח.

מצד שני, עדיין יש לקבל את האישור של הוועדה להפסקת הריון לפני התהליך, ולצורך החותמת הזו צריך לתת תירוץ משכנע לפחות טכנית ("אין לי כסף לילד" / "מצבי הנפשי קשה"). וזו בדיוק הסכנה. הוועדות להפסקת הריון משמשות פשרה דינמית בין התומכים בהפלה חופשית לבין מתנגדיה. אין חוק שמאשש את זכות האשה על גופה בהקשר הזה, בטח שלא חוקה, רק נוהג. אם הסמן הקיצוני של אפרת ימשוך אחריו קבוצה דתית או חרדית גדולה, יוכל בקלות להיווצר כאן לובי אנטי-הפלות מהדגם האמריקאי, עם אותם הטקסטים המוכנים — בתוספת פאניקה דמוגרפית, הילה חברתית, קשרים במפלגות החרדיות ודודים יהודים נדיבים מחו"ל. ומהר מאוד, הוועדות להפסקת הריון ייראו אחרת.

אין הישג של התנועה הפמיניסטית שלא יכול לחלוף מן העולם בהינף זרוע קנאית. תהיי מוכנה להילחם כשהשעה תגיע. זה הכל.

[תיקונים ותוספת, 17.11.11: סרטון המצלמה הנסתרת במשרדי אפרת שייך לחדשות מהירקון 70 ורק הופיע בין השאר באתר העוקץ // נמרוד אבישר בדק אמפירית איך אפרת מתייחסים לפונות מהמגזר הערבי // תיקון לגבי נימוקים קבילים בוועדות להפסקת הריון]

היי, שמעת את הקמפיין ברדיו שהולך "את בהריון ונמצאת במצב לחוץ ונוח להשפעה? פני לאגודת אפרת כדי שנשטוף לך את המוח. בגלל חוסר רצון לשתף פעולה עם מפעל ההולדה הציוני לא מפסיקים חיים"? יכול להיות שזה לא היה בדיוק במילים אלה, אני לא זוכרת. בכל מקרה, בטח שמעת, או ראית את שלטי החוצות, או קיבלת בדואר את הדיסק הנפלא "נערה במבחן", הגדוש בטוב לב יהודי וברצון לעזור.

אז בואי נבהיר כמה דברים לגבי אפרת.

1. לא אכפת להם מה את רוצה.

בטקסטים הרשמיים של אפרת, הם אוהבים לדבר על זכות ההחלטה הבלעדית של האשה ההרה לגבי מה שקורה לה בגוף. "אגודת 'אפרת' שמה לעצמה מטרה מרכזית להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה, מידע רלוונטי המאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים", הם כותבים, וגם "האישה תחליט רק בהתאם לשיקול דעתה ורגשותיה האישיים האמיתיים".

אבל בשורה התחתונה, התזה הלגמרי רשמית ומפורשת של האגודה היא שנשים לא באמת רוצות להפיל. הן עושות זאת מתוך "מצוקה חולפת", מתוך כך שהן "לא מודעות עד תום למשמעותה של הפלה יזומה", בגלל לחצי ההורים ובן הזוג, בגלל שהרופאים המרושעים מסבירים לאשה שהפלה זה הפתרון הכי קל. וכך דואה לה אגודת אפרת מהשמיים ומצילה את האשה המסכנה והמבולבלת, באמצעות "מידע רלוונטי", מהאנשים הרעים שרוצים לשכנע אותה לעשות הפלה.

זה כמובן שקר אבסורדי ומסוכן. אישית אני יכולה לספר מבין עשרים פלוס החברות וקרובות המשפחה שקופצות לי לראש שסיפרו לי על הפלה שעברו, אין אפילו אחת שזה לא היה רצונה הברור והמיידי ב-100%. העולם ראה מיליוני נשים שנכנסו להריון, בלא גישה להפלה חוקית או בתנאים רפואיים נאותים, ובחרו לעשות הפלה בכל מחיר. בין אם אנשים תומכים בהפלות ובין אם לא, העובדות נשארות אותן העובדות — נשים שנכנסות להריון לא רצוי פעמים רבות מחליטות להפסיק אותו, וההחלטה הזו חזקה יותר מכל מה שהחוק, החברה, האמונה הדתית, ואפילו יצר השימור העצמי (למרבה הצער) מנסים לומר להן.

ועם זאת, גורמים רשמיים שומעים את סלוגן ה"החלטה החופשית" של אפרת ולא מתפקעים מצחוק ובועטים אותם החוצה, אלא מהנהנים ברצינות. ב-2003, ח"כ גילה גמליאל ונציגי הוועדה לקידום מעמד האשה ערכו סיור במטה אפרת והקשיבו למנכ"ל ד"ר אלי שוסהיים מסביר איך מערכת הבריאות מתרשלת בטיפולה בנשים הרות — כלומר, הוועדות להפסקת הריון, שאישורן נדרש כדי לבצע הפלה על פי החוק, נותנות את האישור בקלות רבה מדי. גמליאל הסכימה שזה אפשרי: "אנחנו עדיין לא ביקרנו בוועדות להפסקת היריון, נבקר גם שם, וניקח לתשומת לבנו את ההערות וההארות שהועלו כאן… עצם העובדה שבעבר לא היו כלל ועדות, והיום יש… אפשר תמיד לשפר וליזום".

2. הם אוהבים אותך חלשה ובודדה.
הסרטון החשוב הזה של אתר "העוקץ" של "החדשות מהירקון 70" מתעד במצלמה נסתרת כמה מהעצות שנותנת העובדת הסוציאלית של אפרת לנערה קטינה שמגיעה אליה להתייעצות לגבי הריון בלתי רצוי.

עצה ראשונה — אל תספרי להורים: "יש לך המון זמן לספר. אם את מחליטה להמשיך את ההריון, תשאירי את זה לעצמך לבינתיים, אוקיי? הם לא יראו עלייך גם עוד 4-5 חודשים. ואת לא רוצה לספר, זה לטובתם גם כן, כי מה את עושה פה ככה? זה להכניס אותם למתח שהם יתחילו ללחוץ אותך, תעשי ככה או ככה בשביל מה?"

עצה שנייה — אל תדברי עם רופא: "אני גם לא ממליצה למהר לעשות בדיקות… זה לא צריך למהר עם זה. הרי הבייבי מתפתח גם ככה. סבתא שלך לא עשתה בדיקות, בדיקות לא עושות את ההריון בריא או לא בריא. זה לא קשור".

תחת המסווה המאוד לא משכנע של למנוע מהבחורה לחץ מיותר, מנסים באפרת להפעיל את הטקטיקה הישנה, הידועה והאפקטיבית של לבודד את קורבן המניפולציה. אל לקורבן להתייעץ עם חברים, בני משפחה, רופאים או כל אחד שאינו קשור לאפרת. לא רק שדעתם של הגורמים החיצוניים הנ"ל לא חשובה, היא גם נגועה בשיקולים זרים — הם "לוחצים". רק באפרת עוזרים באמת.

מתוך סרטון המצלמה הנסתרת של חדשות הירקון 70

3. הם יגידו לך כל דבר. כל. פאקינג. דבר.

"ברגע בו נודע לנו על אשה שעומדת לבצע הפלה, אנחנו שולחים אליה את אחת המתנדבות שלנו, שתנסה להשפיע עליה. במקרים רבים, המתנדבות אף מביאות את הילדים שילדו בעצמן, לאחר התלבטות, וכך מראות לנשים עד כמה הצעד שהן מתכננות לעשות אינו טוב. במקביל, המתנדבות מבטיחות לנשים כי 'אפרת' תסייע לה לכל אורך הדרך".

(מתוך ראיון עם שוסהיים ב"הצופה", 2006)

אם להיות כנה, אין לי דעה ברורה על הרגע שבו עובר הופך מגוש תאים רטוב לאדם חי שיש לשמור עליו, כמו שאני לא יודעת איפה בדיוק עובר הגבול בין חיית רחוב שאני מפצפצת מתחת לעקבי (ג'וק) לבין חיית רחוב שאני אוספת לתוך מעילי ומנסה למצוא לה בית חם (חתול). אני רק יודעת שאסור להתייחס לבני אדם כאל תנורי אפייה חסרי בינה המשמשים ליצירת בני אדם נוספים.

לאפרת דווקא יש דעה ברורה, לפחות לצרכי תעמולה. המצגות והסרטים של אפרת מציגים מין גרסת דיסני רגשנית ומטומטמת של הביולוגיה שאנחנו מכירים, שבה העובר הוא תינוק אמיתי מרגע ההתעברות. בשבוע הרביעי הוא כבר "לובש צורה" של בן אנוש. בשבוע השמיני, הוא "יצור אנושי כמעט מושלם מבחינת מבנה גופו ואבריו" (לא משנה שהוא בגודל 2 ס"מ). בגיל 20 יום הוא אומר: "נראה לי שהיום אמא התחילה לחשוש שנוצרתי… אם יכולתי לפתוח את הפה שנוצר לי השבוע, הייתי זועק: אמא, אני כאן!" בגיל 8 שבועות הוא משרבב שפתיו ואומר: "אמא כבר יודעת. להפתעתי גיליתי שהיא מאוכזבת מקיומי. דווקא ציפיתי שתהיה מאושרת. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי, אבל אם רק ידעה איזו יצירה חמודה נרקמת בגופה בוודאי היתה שמחה". וכשאותה אם אכזרית מחליטה בכל זאת לרצוח אותו, העובר כמובן זועק בכאבים. אאוץ'! מגרדים אותי למוות!

ככה זה נראה כשיש לך פאוורפוינט ואין לך בושה.

מצד שני, לא רק לעובר דואגים באפרת, כי אם גם לאמו.

נערה במבחןמתוך "איגרת לעומדת להפיל":

בשלב זה את יודעת שכבר מהשבועות הראשונים להריון חי ברחם יצור מתפתח, ילד כמעט לכל דבר… בסופו של דבר אם תחליטי על הפסקת הריון פירושו של מעשה זה, הפסקת חייו של ילד שהוא כבר חי ומתפקד, כמעט כמו ילד לאחר צאתו לאוויר העולם, אלא בהבדל אחד, שהוא קטן ואת לא רואה ולא מרגישה אותו עדין… ההפלה אינה פותרת בעיות סוציאליות, כלכליות, שלרוב הן המובילות לביצועה. לא זאת בלבד, אלא, שבלא מעט מקרים היא מוסיפה צער, תסכול עמוק ונזק נפשי, שעלולים ללוות את האישה לאורך כל חייה.

מסתבר ש"ידוע" "מחקרית" שגרידה היא ניתוח קשה וטראומטי ושנשים שעברו אותו סובלות כל חייהן מבעיות פיזיות ורגשיות, עד כדי אי יכולת ללדת לאחר מכן מצד אחד והתאבדות מצד שני. הנה כמה עדויות מאוד אותנטיות המובאות באתר העמותה:

ואז שמו לי עירוי , זה כאב , כל הסיטואציה הזאת … לאט לאט אני מרגישה הרגשה מוזרה , מפחידה , האורות נהיו לי עמומים בעיינים, הנשימה נהייתה כבדה ,הכל נהיה מטושטש … אני מרגישה מסוממת , אני נאבקת בהרדמה , רוצה ליברוח , אבל הגוף ניכנע ואז זה קרה … התעוררתי אחרי 40 דקות מסיוט , והתחלתי לבכות למראה המכשירים וחדר האישפוז שהחזירו אותי אליו כשהייתי מורדמת..
קמתי עם כאבים ברחם , ועם מין מגבון שמכוסה בדם , הרבה דם… החיים רעים אליי , ואני הפכתי לרוצחת של הילד/ה שלי . (לינק)

כיום אני נשואה  + ילדה בת 7, מנהלת בחברה מצליחה, יש לנו דירה נחמדה וחיים טובים, אך איני מוצאת שלווה, משום שהריתי שבע פעמים אך בכל הפעמים העובר התגלה ללא דופק. מיד כשאני מגיעה לשבוע החמישי מתגלים דימומים שזה סימן להפלה עצמונית וכל פעם אחר פעם אחר פעם עשינו את כל הבדיקות אך לא התגלה שום נתון שמצביע על בעיה כלשהי.
אני רואה כיום להבדיל את ביתי גדלה לבד, משחקת לבד, הולכת לבית-הספר לבד, ובתפילות ובקשות הדבר היחידי שאליו היא מתחננת זה לאח/אחות שיהיה לה עם מי לדבר אח/אחות שיהיה רק שלה.
איך לא חשבתי עליה בזמן ביצוע ההפלה?? (לינק)

היום אני בת 21 בגיל 18 ביצעתי הפלה שלא מרצוני היא קרתה עקב לחץ מהחבר והמשפחה לא היה לי איך להתמודד לא כלכלית ולא נפשית,אף אחד לא תמך בי והיום אני בוכה פעמיים בשבוע על ההפלה,על הילד שהיה אמור להיות לי אני כרגע לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני במצב נפשי על הפנים ,וכמה פעמים לאחר ההפלה היה לי הריון מדומה שהתבצע רק פסיכולוגית ואף היו לי הרבה פעמים של מחשבות אובדניות עקב ההפלה. (לינק)

4. זה לא קשור בשיט לקדושת החיים.

איך אני יודעת? כי הם אומרים את זה בעצמם. הנה זה ברישום העמותה אצל רשם העמותות:

"אפרת – אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי"

והנה זה בדף ה"אודות" של העמותה:

אגודת "אפרת" נוסדה ע"י אוד מוצל מאש השואה הארופית מר הרשל פיגנבויים ז"ל אשר נטל יוזמה, במחשבה, כי שיקומו של עם ישראל אחרי האסון אשר פקד אותו ע"י הנצים ימ"ש אשר רצחו שליש מבניו יהיה בעידוד הילודה היהודית בארץ ישראל.

ובדף "מקור השם":

השם "אפרת" … מרמז יותר מכל על הפעילות שבה עוסקת האגודה ועל המשימות שהיא נטלה על עצמה: להציל ולהרבות ילדים לעם היהודי.

והנה זה בכתבה ישנה מעיתון "הצופה":

המפתיע הוא שאין שום ביטוי לכך שההנהגה מודאגת מהבעיה הדמוגרפית. שכן, אין תוכניות לעידוד ילודה בקרב האוכלוסייה החילונית, או בקרב האוכלוסייה הדתית הצעירה, הפרודוקטיבית לכאורה, יותר מזו החרדית… ד"ר אלי שוסהיים העומד בראש "אפרת", סבור על-פי ניסיונו הרב, כי ניתן היה להגדיל משמעותית את האוכלוסייה החילונית על ידי הטבות כלכליות. "אין זה נכון", אומר ד"ר שוסהיים, "שהחילוניים בכל מקרה אבודים וחבל על כל נסיון לעידוד הילודה בקרבם. בישראל נעשות עשרות אלפי הפלות בשנה והכל מסיבות כלכליות. אפשר להוכיח זאת בנתונים מדויקים".
ד"ר שוסהיים ער לקושי הקיים של מתן הטבות למגזרים יהודיים בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הערבית. אשר על כן, לדעתו, הפתרון חייב לבוא מהקהילות היהודיות בחו"ל. עליהן להקים קרן לעידוד הילודה בישראל, לנוכח הבעיות הדמוגרפיות הקשות הצפויות כבר בעתיד הקרוב.

אני מניחה שיש אנשים שמתנגדים להפלות כי הם בכנות מאמינים שמדובר בהצלת חיי תינוק. באפרת, המטרה היא להציל את הרוב היהודי בארץ ישראל, דבר שהארגון מודה בו במפורש מול הקהל הדתי, בעוד שבפרסומים המיועדים לקהל החילוני מודגשים העזרה הכלכלית וזכות האשה להחליט. צריך לשים לב שהנשים בסיפורי ההצלחה של אפרת הן תמיד יהודיות כשרות, נשואות או בעלות בן זוג, שהצליחו לבסוף לגדל את הילד כמשפחה מאושרת בישראל וכו' וכו'.

אלא שאשה רווקה שאין ביכולתה לגדל ילד, לא הופכת למשפחה דו-הורית מאושרת בדרך פלא ברגע שנותנים לה סל מזון וחיתולים. המציאות, מן הסתם, קצת יותר מעורפלת. לפני עשור, אז אגודת אפרת עוד פעלה בשקט יחסי ואולי נהנתה מחופש פעולה רחב יותר, נחקרה פעילות הארגון בפרק של "בשידור חוקר" של רפי גינת (כמסוכם באתר "חופש").  מתנדבת התחזתה לאשה הרה במצוקה כלכלית והתקשרה לנציגי אפרת לבקש עזרה. מצלמות התוכנית תיעדו את נציגת אפרת מסיעה את המתנדבת לדירה של "רבנית" בצפת שהציעה לה 50 אלף דולר אם תלד את התינוק ותמסור אותו למשפחה חרדית טובה. (תגובת ד"ר שוסהיים ל"בשידור חוקר": "אפרת לא סוחרת בתינוקות… האשה הזו היא אמנם נציגת אפרת, אבל היא אמרה דברים בשם עצמה").

5. את לא בטוחה מפניהם.

הזכות להפסקת הריון היא הלחלק-את-ירושלים של האמריקאים. היא אחת הנושאים הרותחים שעושים פוליטיקאים ומפילים אותם, והוויכוח מחלק את אמריקה כמעט שווה בשווה בין התומכים והמתנגדים. תקדים משפטי מגן על הזכות להפלה ברחבי ארה"ב מאז שנות השבעים, אבל התנועה המתנגדת להפלות, שמזוהה עם הימין הנוצרי, מנסה להילחם בו בחקיקה, במיוחד במדינות הדרום הימניות. חוק המגן על עוברים כבעלי זכויות אדם התקבל בדרום דקוטה ב-2006 ובוטל לאחר מכן. רק החודש ניסו במיסיסיפי להגדיר בחוקת המדינה את העובר כאדם מרגע ההתעברות — רעיון מעורפל פילוסופית ובעל השלכות אבסורדיות (אם אשה עברה הפלה טבעית, המשטרה צריכה לחקור את המקרה בחשד לרשלנות?). הפעם הנסיון נכשל. התנועה השתלטה על המפלגה הרפובליקנית, וגם פוליטיקאים בכירים שהיו פעם תומכים בהפלות, כמו מיט רומני, יישרו קו.

"פרו-לייפרים" הורסים מרפאות לתכנון המשפחה ורוצחים רופאים. משמרות מחאה מטרידות את המטופלות במרפאות גינקולוגיות. קמפיינים פרסומיים מאשימים מרפאות לתכנון המשפחה ברצח עם גזעי.

בקצרה, בשביל אשה שחיה במיסיסיפי או בלואיזיאנה, הזכות להחליט לגבי מה שקורה לה ברחם בכלל לא מובנת מאליה. גם אם כרגע החוק עוד לצדה, לא בטוח שהיא תמצא מרפאה פעילה, או שהיא לא תותקף בדרף לשם.כך שיחסית, בישראל מצבנו טוב. רוב אלה מאיתנו שמעוניינות בהפלה יוכלו לעבור אותה באופן חוקי ובטוח.

מצד שני, עדיין יש לקבל את האישור של הוועדה להפסקת הריון לפני התהליך, ולצורך החותמת הזו צריך לתת תירוץ משכנע לפחות טכנית ("אין לי כסף לילד" / "מצבי הנפשי קשה"). וזו בדיוק הסכנה. הוועדות להפסקת הריון משמשות פשרה דינמית בין התומכים בהפלה חופשית לבין מתנגדיה. אין חוק שמאשש את זכות האשה על גופה בהקשר הזה, בטח שלא חוקה, רק נוהג. אם הסמן הקיצוני של אפרת ימשוך אחריו קבוצה דתית או חרדית גדולה, יוכל בקלות להיווצר כאן לובי אנטי-הפלות מהדגם האמריקאי, עם אותם הטקסטים המוכנים — בתוספת פאניקה דמוגרפית, הילה חברתית, קשרים במפלגות החרדיות ודודים יהודים נדיבים מחו"ל. ומהר מאוד, הוועדות להפסקת הריון ייראו אחרת.

אין הישג של התנועה הפמיניסטית שלא יכול לחלוף מן העולם בהינף זרוע קנאית. תהיי מוכנה להילחם כשהשעה תגיע. זה הכל.

אנחנו נחליט – במקום מניפסט

אנחנו. הנשים, הילדות, הבחורות והנערות שאנחנו. רק אנחנו צריכות להחליט מה קורה עם הגוף שלנו. לרוב אין מדברים על ההתלבטויות, החששות והפחדים מההיריון. נשים רבות מדווחות שלא מצאו מרחב מספק לדיאלוג נטול שיפוט והאשמה כאשר רצו להעלות ספקות לגבי היכולת שלהן להמשיך בתהליך, ולהיות שלמות איתו ועם חוויית ההורות בכללותה.

ייתכן שההריון הזה הוא מתנה משמיים עבורנו, ייתכן שההריון הזה הוא הסיבוך הכי גדול בעולם, ייתכן שההריון הזה הוא דווקא נעים ונחמד ובא בדיוק בזמן בלי שהתאמצנו יותר מדי, ייתכן שההריון הזה מזכיר לנו שאנחנו צריכות למצוא שותפים לדרך ההורות לפני שאנחנו מתחילות לפסוע בה, ייתכן שההריון הזה טומן בחובו סיכונים לנו או לעובר, כל אחת מאיתנו נושאת עימה את סיפור חייה, ועל כן כל אחת מאיתנו צריכה להחליט מהו היחס שלה להריון שלה.

הצעד הראשון הוא לדעת מה קורה בגוף שלנו. אם אנחנו מרגישות שגופנו עובר שינויים פתאומיים, אם אנחנו מבחינות כי הווסת מאחרת ואנחנו יודעות שקיימנו יחסי מין לא מוגנים, מומלץ לבצע בדיקת היריון מוקדם ככל האפשר. בדיקת ההיריון תגלה לנו את מצבנו ותאפשר לנו לקבל החלטות מושכלות הנוגעות לעתידנו ולעתיד העובר.

הצעד השני הוא להתייעץ עם האנשים שאיתם אנחנו מרגישות בטוחות. אנחנו יכולות להתייעץ עם ההורים, עם חברים וחברות, עם בני או בנות הזוג, עם היועצת בבית ספר, עם כל מי שיכול להשתתף איתנו בלבטים ולעזור לנו להגיע להחלטה

הצעד השלישי הוא קבלת מידע נוסף. אם החלטנו לבצע הפלה, כדאי שנדע כי 20 אלף הפלות מבוצעת בישראל מדי שנה וכי מדובר בהליך רפואי פשוט ונפוץ יחסית. מומלץ לקרוא על ההליך הצפוי לנו, הידע יוכל לסייע לנו לקבל החלטה ולחוש שליטה במצב.

בישראל מתרבים ומתחזקים הקולות שמנסים לגייס את הגוף שלנו למען מטרות שונות, תוך דחיקת הנשים שאנחנו אל שולי ההחלטה, ותוך ניצול הון כספי וסימבולי.על כל אישה לקחת חלק במאבק המשותף הזה למען זכות האישה על גופה כדי שכל אחת מאיתנו תוכל להיות בטוחה שבבוא היום תהיה היא זו שתקבל את ההחלטה הנכונה עבורה.

גם את רוצה לעזור?

אם גם לך יש חוויה, מחשבות או מידע שתרצי לחלוק, נשמח לפרסם בכפוף לגישת האתר.

פני אלינו: email

 

זכויות רבייה וזכויות נשים

זכויות רבייה הן זכויות משפטיות וחירויות הקשורות לרבייה ופוריות. ארגון הבריאות העולמי מגדיר זכויות רבייה כדלקמן:
"זכויות רבייה מבוססות על ההכרה בזכותם הבסיסית של כל הזוגות והיחידים להחליט בחופשיות ובאחריות על המספר, הריווח והעיתוי של לידת ילדיהם, וליהנות מגישה למידע והאמצעים לעשות כן, ועל הזכות להשגת הרמה הגבוהה ביותר של בריאות מין ופוריות. הן כוללות גם את הזכות להחליט החלטות באשר לרבייה ללא אפליה, כפייה ואלימות."

זכויות רבייה עשויות לכלול את כל הזכויות הבאות או חלקן: הזכות להפלה חוקית או בטוחה, הזכות לאמצעי מניעת הריון, זכות לגישה לשירותי בריאות מין ורבייה איכותיים, וזכות לחינוך ותנאים המאפשרים בחירות חופשיות ומושכלות באשר לרבייה. זכויות רבייה עשויות לכלול גם את הזכות לקבל חינוך על אמצעי מניעה ומחלות המועברות במגע מיני, וחופש מכפייה של עיקור, הפלה, אמצעי מניעה. כמו כן הגנה מפני פרקטיקות מבוססות מגדר כגון פגיעה באברי מין נשיים וגבריים (למשל "מילה נשית").

זכויות רבייה החלו להתפתח כקבוצת משנה של זכויות אדם בוועידה הבינלאומית של האו"ם ב- 1968 שעסקה בזכויות אדם. התוצאה היתה הכרזת טהרן, המסמך הבינלאומי הראשון שהכיר בחלק מזכויות אלה כאשר הצהיר כי: "להורים יש זכות אנושית בסיסית לקבוע את המספר ואת המרווח של ילדיהם באופן חופשי ואחראי". אימוץ זכויות אלה באמצעות מכשירים מחייבים מבחינה משפטית היה איטי והדרגתי ושונה ממדינה למדינה. לכן מעמדן במשפט הבינלאומי מורכב.

בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 1974 הוכרז כי "המשפחה כיחידה בסיסית של החברה והסביבה הטבעית לצמיחה ולרווחתם של כל חבריה, ובמיוחד ילדים ובני נוער, צריכה לקבל עזרה והגנה כדי למלא אחר אחריותה בתוך הקהילה. להורים יש את הזכות הבלעדית לקבוע את המספר והריווח של ילדיהם באופן חופשי ואחראי". כנס זכויות האישה ב-1975 חזר על דברים דומים.

"תכנית 20 השנה של קהיר" אומצה בשנת 1994 בכנס הבינלאומי על אוכלוסייה ופיתוח (ICPD) בקהיר. התכנית לא מחייבת פעולה, אך טוענת כי לממשלות יש אחריות לצרכי רבייה של יחידים והם אלו שצריכים להנחות את הממשלה, ולא המטרות הדמוגרפיות. היא המליצה כי שירותי תכנון משפחה יינתנו במסגרת שירותים רבייה בריאים אחרים, כולל שירותים ללידה בריאה ובטוחה, טיפול במחלות המועברות במגע מיני, וטיפול שלאחר הפלה. נושאי ICPD התייחסו גם לאלימות נגד נשים, סחר בנשים, ובריאות מתבגרים. תכנית קהיר היא מסמך המדיניות הבינלאומי הראשון שמגדיר רפואת רבייה/פוריות:

      רפואת רבייה היא מצב של שלמות פיזית, נפשית וחברתית. מצב של רווחה ולא רק העדר מחלה או נכות, בכל הנושאים הקשורים למערכת הרבייה והפונקציות והתהליכים שלה. לכן רבייה בריאה מרמזת כי אנשים יכולים ליהנות מחיי מין מספקים ובטוחים ושיש להם את היכולת להתרבות ואת החופש להחליט אם, מתי ואיך לעשות זאת ובאיזו תדירות. משתמע מתנאי אחרון זה שגם נשים וגם גברים הם בעלי זכות לגישה בטוחה, יעילה, ובמחיר סביר ומקובל לתכנון משפחה לפי בחירתם, כמו גם שיטות אחרות להסדרת פוריות שאינן בניגוד לחוק, וזכות גישה לשירותי בריאות הולמים… במימוש זכות זו, הם צריכים לקחת בחשבון את הצרכים של החיים שלהם ועתיד ילדיהם והאחריות כלפי הקהילה ".

הוועידה העולמית הרביעית 1995 על נשים בבייג'ינג, יצרה הקשר רחב יותר של זכויות רבייה:

    "זכויות האדם של נשים כוללות את זכותן לשליטה והחלטה חופשית ואחראית על נושאים הקשורים למיניות שלהן, כולל בריאות מינית ופוריות. ללא כפייה, אפליה ואלימות. יחסים שוויוניים בין נשים לגברים בעניינים של יחסי מין ורבייה, כולל כבוד לשלמות האדם, דורשים כבוד הדדי, הסכמה ואחריות משותפת להתנהגות מינית והשלכותיה."

אמנסטי אינטרנשיונל טען כי מימוש זכויות רבייה מקושר עם מימוש שורה של זכויות אדם מוכרות, לרבות הזכות לבריאות, הזכות לחופש מאפליה, הזכות לפרטיות, והזכות שלא להיות נתון לעינויים או התעללות.

קבוצת אפשרויות הפיתוח לנשים לעידן חדש (DAWN) של האו"ם, מוסיפה:

   שליטה על רבייה היא צורך בסיסי וזכות בסיסית לכל הנשים. צורך הקשור לבריאות נשים ומעמדן החברתי, כמו גם המבנים החברתיים החזקים ביותר של דת, שלטון, אינרציה מנהלית, ורווח פרטי. הדרך הטובה ביותר להבין צרכים אלו הוא מנקודת המבט של נשים עניות… נשים יודעות שלהולדת ילדים השלכות חברתיות ולא רק אישיות; אין להכחיש כי מגמות אוכלוסיית העולם צפויות להפעיל לחצים כבדים על משאבים ומוסדות עד סוף המאה הנוכחית. אבל הגוף שלנו הפך לכלי משחק במאבקים בין מדינות, דתות, גברים המצויים בראש משקי בית ותאגידים פרטיים. תכניות שלא לוקחות בחשבון את אינטרסים של נשים בחשבון לא יצליחו…

(המידע מבוסס על תרגום ועריכה של חלקים מתוך הערך Reproductive Rights בוויקיפדיה)

קישורים

מידע נוסף על הפלות בעברית

מקומות נוספים בהם מאמינים בזכות האישה על גופה

ארגוני סיוע לנשים

רשימת ועדות להפסקות הריון

שם ובעלות המוסד                     טלפון                כתובת                                      ניתן לפנות

ממשלתי

מרכז רפואי ע"ש שיבא               035302782        תל השומר רמת גן 52621                        אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש רמב"ם                        048543242        ת.ד 9602 חיפה 31096                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש אסף הרופא      089779680        צריפין באר יעקוב 70300                        אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע" וולפסון               035028454        ת.ד. 5   חולון 58100                   אחרי שבוע 12

בית החולים ע"ש רבקה זיו         046828959        ת.ד. 1008 צפת 13100                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי הילל יפה                 046304268        ת.ד. 169 חדרה 38101                עד שבוע 12

בית החולים לגליל המערבי         049107609        ת.ד. 21 נהריה 22100                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש ברזילי             086745295        הסתדרות 2 אשקלון 78306         אחרי שבוע 12

בית חולים פוריה                       046652306        ד.נ טבריה 15208                       עד שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש סוראסקי         036925657        ויצמן 6 תל אביב 64239              אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש בני ציון                        048359300        גולומב 47 חיפה 31048                אחרי שבוע 12

מרכז רפואי הדסה עין כרם        267773650        ת.ד 499 ירושלים 91004                         עד שבוע 12

מרכז רפואי הדסה הר הצופים    025844953        ת.ד.5032 ירושלים 91240            עד שבוע 16

שירותי בריאות וכללית

מרכז רפואי ע"ש רבין-               039377390        ז'בוטינסקי פתח תקווה 49100     עד שבוע 12

קמפוס בילינסון

מרכז רפואי ע"ש סורוקה                        086400327        ת.ד 151 באר שבע 84101                         עד שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש ספיר מאיר       097472252        ת.ד. 88 כפר סבא 44100

בית חולים ע"ש קפלן                  089441531        ת.ד. 4 רחובות 76100                 עד שבוע 12

                                               089441976

בית החולים המרכזי העמק         046494246        ירושלים 4 עפולה 18101             עד שבוע 13

מרכז רפואי ע"ש רבין-               039372265        קק"ל 7             פתח תקווה 49372          עד שבוע 12

קמפוס גולדה

בית חולים ע"ש יוספטל              086358011        ת.ד.600 אילת 8000                    עד שבוע 14

פרטי

בית חולים אלישע                      048300062        יאיר כץ 12 חיפה 34636              עד שבוע 12

מרכז רפואי הרצליה                  099592594        רמות ים 7 הרצליה 46851           עד שבוע 12

מ.ר.ב מרכז רפואי                      035008555        ת.ד.3530 בת ים 59134               עד שבוע 12

בית החולים סניטס                    035225171        ריינס 18 תל אביב 62748                        עד שבוע 12

אסותא, באר שבע                      08626700          ת.ד. 5874 באר שבע 84151          עד שבוע 12

אסותא, ראשון לציון                  037643419        לזרוב 14 ראשון לציון 75654       עד שבוע 13

אסותא, חיפה                            048810663        קניון לב המפרץ חיפה                 עד שבוע 13

                                               0524258352

אסותא, אשקלון                         086747690        הגבורה 3 אשקלון 78306                        עד שבוע 12

מדיקה                                      086238623        מגדל הנשיאים 11 באר שבע        עד שבוע 12

מדילי                                        089416023        יהודה הלוי 36 רחובות 7653       עד שבוע 12

אודות האתר

אתר זה הוקם במטרה להוות מקור מידע ושיתוף חוויות אישיות אודות הפלות עבור נשים בישראל.

  • מהי הפלה? –  כאן תוכלי למצוא מידע על הפסקות הריון ועל הדרכים לבצע אותן.

  • את ומערכת הבריאות – מידע על אנשי הקשר שלך במערכת הבריאות ועל ההליכים הצפויים במידה ותחליטי לבצע הפלה.

  • מוסר, אמונה, ומדיניות – מהן עמדות הדתות הגדולות לגבי הפלות?, זכויות רבייה, הפלות ופוליטיקה וכו'

  • נשים משתפות – סיפורים וחוויות אישיות של נשים שונות שעמדו בפני דילמת ההפלה בעצמן.

תודות

  • המביאה לאינטרנט: מיטל שרון
  • הנשים ששיתפו אותנו בחוויות האישיות שלהן – דורה קישינבסקי, מירי שחם

  • המידע הרפואי והמידע על מערכת הבריאות – מתוך הספר "נשים לגופן – בריאות, גוף, מיניות, יחסים" בהוצאת עמותת נשים לגופן, בעריכת טל תמיר.

גם את רוצה לעזור?

אם גם לך יש חוויה, מחשבות או מידע שתרצי לחלוק, נשמח לפרסם בכפוף לגישת האתר.

פני אלינו: email

ההפלה בדת המוסלמית

עו"ד תע'ריד ג'השאן, פעילה בתחום זכויות נשים

"הוי האנשים, אם אינכם בטוחים כי לבסוף יעוררוכם לחיים, הנה אנו בראנו אתכם מעפר, ואז מטיפה, ואז מדם מעובה, ואז מפיסת בשר, בין אם מוגמרת ובין אם לאו – כך נבהיר לכם זאת" (סורת העלייה לרגל, פסוק 5).

הבנת הפסוק הנ"ל הכרחית לדיון בנושא ההפלה באסלאם. ה"טיפה" היא הזרע, ה"דם המעובה" הוא דם קרוש, "פיסת הבשר" היא העובר. תהליך ההתעברות נמשך כארבעה חודשים, שבסופם הופך העובר ליצור חי. המילה "מוגמרת" משמעותה בפסוק עובר מפותח בעל מבנה בסיסי של ראש, גוף וגפיים.

האימאם המצרי אל-ע'זאלי, סמכות גדולה בעולם ההלכה האסלאמית, מתייחס לנושא ההפלה במונחים של איסור מוחלט. "השלב הראשון בקיום הוא נפילת טיפת הזרע בתוך הרחם והתמזגותה עם מימי האשה. כך מתחילים חיים וסיכול חיים אלה הוא עבירה. אם טיפת הזרע הפכה לפיסת בשר, תהיה העבירה חמורה יותר. ואם מופחים חיים בפיסת הבשר והושלמה הבריאה, יהיה החטא חמור כפליים" ("החייאת חוקי הדת", חלק ב', עמ' 47). אל-ע'זאלי פוסל אמנם הפלות באופן מוחלט, אך אין בנושא זה הסכמה מוחלטת בקרב כלל הפוסקים האסלאמים.

אבן עאבדין, השייך לאסכולה החנפית, קובע ש"ההפלה מותרת למה שטרם התהווה לבריה, ולכן היא מותרת רק לפני מלוא מאה ועשרים ימים לעיבור" ("אל-דור אלמוח'תאר וא-ראד אלמוחתאר", פרק שלישי, עמ' 176). הפרשן בוח'ארי מצטט מהחדית' (דברי הנביא מוחמד) מפיו של עבדאללה בן מסעוד: "בארבעים הימים הראשונים אינכם אלא טיפת זרע, לאחר מכן פיסת בשר ולאחר מכן מופחת בכם רוח חיים" ("סחיח אלבוח'ארי", ספר 11, עמ' 277).

פוסקים אחרים מהאסכולה החנפית פסקו כי הפלה בשלב זה אסורה ודורשת כפרה. הפוסק מאלקיה, לעומת זאת, כתב כי "אין להפיל את הזרע המתהווה בתוך הרחם ולו בתקופת ארבעים הימים, ואם מופחת בו רוח חיים, אז האיסור הוא מוחלט." כל הפוסקים מסכימים כי לאחר תקופת ארבעים הימים הפלה אסורה בהחלט ונחשבת לחטא שמחייב כפרה ותשלום "קנס" שנתרם לעניים.