פורסם לראשונה בבלוג של דורה קישינבסקי OMG.
הם טחונים בכסף, אין להם אלוהים, והם שונאים אותָך: הכירי את אגודת אפרת
[תיקונים ותוספת, 17.11.11: סרטון המצלמה הנסתרת במשרדי אפרת שייך לחדשות מהירקון 70 ורק הופיע בין השאר באתר העוקץ // נמרוד אבישר בדק אמפירית איך אפרת מתייחסים לפונות מהמגזר הערבי // תיקון לגבי נימוקים קבילים בוועדות להפסקת הריון]
…
היי, שמעת את הקמפיין ברדיו שהולך "את בהריון ונמצאת במצב לחוץ ונוח להשפעה? פני לאגודת אפרת כדי שנשטוף לך את המוח. בגלל חוסר רצון לשתף פעולה עם מפעל ההולדה הציוני לא מפסיקים חיים"? יכול להיות שזה לא היה בדיוק במילים אלה, אני לא זוכרת. בכל מקרה, בטח שמעת, או ראית את שלטי החוצות, או קיבלת בדואר את הדיסק הנפלא "נערה במבחן", הגדוש בטוב לב יהודי וברצון לעזור.
אז בואי נבהיר כמה דברים לגבי אפרת.
…
1. לא אכפת להם מה את רוצה.
בטקסטים הרשמיים של אפרת, הם אוהבים לדבר על זכות ההחלטה הבלעדית של האשה ההרה לגבי מה שקורה לה בגוף. "אגודת 'אפרת' שמה לעצמה מטרה מרכזית להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה, מידע רלוונטי המאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים", הם כותבים, וגם "האישה תחליט רק בהתאם לשיקול דעתה ורגשותיה האישיים האמיתיים".
אבל בשורה התחתונה, התזה הלגמרי רשמית ומפורשת של האגודה היא שנשים לא באמת רוצות להפיל. הן עושות זאת מתוך "מצוקה חולפת", מתוך כך שהן "לא מודעות עד תום למשמעותה של הפלה יזומה", בגלל לחצי ההורים ובן הזוג, בגלל שהרופאים המרושעים מסבירים לאשה שהפלה זה הפתרון הכי קל. וכך דואה לה אגודת אפרת מהשמיים ומצילה את האשה המסכנה והמבולבלת, באמצעות "מידע רלוונטי", מהאנשים הרעים שרוצים לשכנע אותה לעשות הפלה.
זה כמובן שקר אבסורדי ומסוכן. אישית אני יכולה לספר מבין עשרים פלוס החברות וקרובות המשפחה שקופצות לי לראש שסיפרו לי על הפלה שעברו, אין אפילו אחת שזה לא היה רצונה הברור והמיידי ב-100%. העולם ראה מיליוני נשים שנכנסו להריון, בלא גישה להפלה חוקית או בתנאים רפואיים נאותים, ובחרו לעשות הפלה בכל מחיר. בין אם אנשים תומכים בהפלות ובין אם לא, העובדות נשארות אותן העובדות — נשים שנכנסות להריון לא רצוי פעמים רבות מחליטות להפסיק אותו, וההחלטה הזו חזקה יותר מכל מה שהחוק, החברה, האמונה הדתית, ואפילו יצר השימור העצמי (למרבה הצער) מנסים לומר להן.
ועם זאת, גורמים רשמיים שומעים את סלוגן ה"החלטה החופשית" של אפרת ולא מתפקעים מצחוק ובועטים אותם החוצה, אלא מהנהנים ברצינות. ב-2003, ח"כ גילה גמליאל ונציגי הוועדה לקידום מעמד האשה ערכו סיור במטה אפרת והקשיבו למנכ"ל ד"ר אלי שוסהיים מסביר איך מערכת הבריאות מתרשלת בטיפולה בנשים הרות — כלומר, הוועדות להפסקת הריון, שאישורן נדרש כדי לבצע הפלה על פי החוק, נותנות את האישור בקלות רבה מדי. גמליאל הסכימה שזה אפשרי: "אנחנו עדיין לא ביקרנו בוועדות להפסקת היריון, נבקר גם שם, וניקח לתשומת לבנו את ההערות וההארות שהועלו כאן… עצם העובדה שבעבר לא היו כלל ועדות, והיום יש… אפשר תמיד לשפר וליזום".
…
2. הם אוהבים אותך חלשה ובודדה.
הסרטון החשוב הזה של אתר "העוקץ" של "החדשות מהירקון 70" מתעד במצלמה נסתרת כמה מהעצות שנותנת העובדת הסוציאלית של אפרת לנערה קטינה שמגיעה אליה להתייעצות לגבי הריון בלתי רצוי.
עצה ראשונה — אל תספרי להורים: "יש לך המון זמן לספר. אם את מחליטה להמשיך את ההריון, תשאירי את זה לעצמך לבינתיים, אוקיי? הם לא יראו עלייך גם עוד 4-5 חודשים. ואת לא רוצה לספר, זה לטובתם גם כן, כי מה את עושה פה ככה? זה להכניס אותם למתח שהם יתחילו ללחוץ אותך, תעשי ככה או ככה בשביל מה?"
עצה שנייה — אל תדברי עם רופא: "אני גם לא ממליצה למהר לעשות בדיקות… זה לא צריך למהר עם זה. הרי הבייבי מתפתח גם ככה. סבתא שלך לא עשתה בדיקות, בדיקות לא עושות את ההריון בריא או לא בריא. זה לא קשור".
תחת המסווה המאוד לא משכנע של למנוע מהבחורה לחץ מיותר, מנסים באפרת להפעיל את הטקטיקה הישנה, הידועה והאפקטיבית של לבודד את קורבן המניפולציה. אל לקורבן להתייעץ עם חברים, בני משפחה, רופאים או כל אחד שאינו קשור לאפרת. לא רק שדעתם של הגורמים החיצוניים הנ"ל לא חשובה, היא גם נגועה בשיקולים זרים — הם "לוחצים". רק באפרת עוזרים באמת.
…
3. הם יגידו לך כל דבר. כל. פאקינג. דבר.
"ברגע בו נודע לנו על אשה שעומדת לבצע הפלה, אנחנו שולחים אליה את אחת המתנדבות שלנו, שתנסה להשפיע עליה. במקרים רבים, המתנדבות אף מביאות את הילדים שילדו בעצמן, לאחר התלבטות, וכך מראות לנשים עד כמה הצעד שהן מתכננות לעשות אינו טוב. במקביל, המתנדבות מבטיחות לנשים כי 'אפרת' תסייע לה לכל אורך הדרך".
(מתוך ראיון עם שוסהיים ב"הצופה", 2006)
אם להיות כנה, אין לי דעה ברורה על הרגע שבו עובר הופך מגוש תאים רטוב לאדם חי שיש לשמור עליו, כמו שאני לא יודעת איפה בדיוק עובר הגבול בין חיית רחוב שאני מפצפצת מתחת לעקבי (ג'וק) לבין חיית רחוב שאני אוספת לתוך מעילי ומנסה למצוא לה בית חם (חתול). אני רק יודעת שאסור להתייחס לבני אדם כאל תנורי אפייה חסרי בינה המשמשים ליצירת בני אדם נוספים.
לאפרת דווקא יש דעה ברורה, לפחות לצרכי תעמולה. המצגות והסרטים של אפרת מציגים מין גרסת דיסני רגשנית ומטומטמת של הביולוגיה שאנחנו מכירים, שבה העובר הוא תינוק אמיתי מרגע ההתעברות. בשבוע הרביעי הוא כבר "לובש צורה" של בן אנוש. בשבוע השמיני, הוא "יצור אנושי כמעט מושלם מבחינת מבנה גופו ואבריו" (לא משנה שהוא בגודל 2 ס"מ). בגיל 20 יום הוא אומר: "נראה לי שהיום אמא התחילה לחשוש שנוצרתי… אם יכולתי לפתוח את הפה שנוצר לי השבוע, הייתי זועק: אמא, אני כאן!" בגיל 8 שבועות הוא משרבב שפתיו ואומר: "אמא כבר יודעת. להפתעתי גיליתי שהיא מאוכזבת מקיומי. דווקא ציפיתי שתהיה מאושרת. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי, אבל אם רק ידעה איזו יצירה חמודה נרקמת בגופה בוודאי היתה שמחה". וכשאותה אם אכזרית מחליטה בכל זאת לרצוח אותו, העובר כמובן זועק בכאבים. אאוץ'! מגרדים אותי למוות!
ככה זה נראה כשיש לך פאוורפוינט ואין לך בושה.
מצד שני, לא רק לעובר דואגים באפרת, כי אם גם לאמו.
מתוך "איגרת לעומדת להפיל":
בשלב זה את יודעת שכבר מהשבועות הראשונים להריון חי ברחם יצור מתפתח, ילד כמעט לכל דבר… בסופו של דבר אם תחליטי על הפסקת הריון פירושו של מעשה זה, הפסקת חייו של ילד שהוא כבר חי ומתפקד, כמעט כמו ילד לאחר צאתו לאוויר העולם, אלא בהבדל אחד, שהוא קטן ואת לא רואה ולא מרגישה אותו עדין… ההפלה אינה פותרת בעיות סוציאליות, כלכליות, שלרוב הן המובילות לביצועה. לא זאת בלבד, אלא, שבלא מעט מקרים היא מוסיפה צער, תסכול עמוק ונזק נפשי, שעלולים ללוות את האישה לאורך כל חייה.
מסתבר ש"ידוע" "מחקרית" שגרידה היא ניתוח קשה וטראומטי ושנשים שעברו אותו סובלות כל חייהן מבעיות פיזיות ורגשיות, עד כדי אי יכולת ללדת לאחר מכן מצד אחד והתאבדות מצד שני. הנה כמה עדויות מאוד אותנטיות המובאות באתר העמותה:
ואז שמו לי עירוי , זה כאב , כל הסיטואציה הזאת … לאט לאט אני מרגישה הרגשה מוזרה , מפחידה , האורות נהיו לי עמומים בעיינים, הנשימה נהייתה כבדה ,הכל נהיה מטושטש … אני מרגישה מסוממת , אני נאבקת בהרדמה , רוצה ליברוח , אבל הגוף ניכנע ואז זה קרה … התעוררתי אחרי 40 דקות מסיוט , והתחלתי לבכות למראה המכשירים וחדר האישפוז שהחזירו אותי אליו כשהייתי מורדמת..
קמתי עם כאבים ברחם , ועם מין מגבון שמכוסה בדם , הרבה דם… החיים רעים אליי , ואני הפכתי לרוצחת של הילד/ה שלי . (לינק)כיום אני נשואה + ילדה בת 7, מנהלת בחברה מצליחה, יש לנו דירה נחמדה וחיים טובים, אך איני מוצאת שלווה, משום שהריתי שבע פעמים אך בכל הפעמים העובר התגלה ללא דופק. מיד כשאני מגיעה לשבוע החמישי מתגלים דימומים שזה סימן להפלה עצמונית וכל פעם אחר פעם אחר פעם עשינו את כל הבדיקות אך לא התגלה שום נתון שמצביע על בעיה כלשהי.
אני רואה כיום להבדיל את ביתי גדלה לבד, משחקת לבד, הולכת לבית-הספר לבד, ובתפילות ובקשות הדבר היחידי שאליו היא מתחננת זה לאח/אחות שיהיה לה עם מי לדבר אח/אחות שיהיה רק שלה.
איך לא חשבתי עליה בזמן ביצוע ההפלה?? (לינק)היום אני בת 21 בגיל 18 ביצעתי הפלה שלא מרצוני היא קרתה עקב לחץ מהחבר והמשפחה לא היה לי איך להתמודד לא כלכלית ולא נפשית,אף אחד לא תמך בי והיום אני בוכה פעמיים בשבוע על ההפלה,על הילד שהיה אמור להיות לי אני כרגע לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני במצב נפשי על הפנים ,וכמה פעמים לאחר ההפלה היה לי הריון מדומה שהתבצע רק פסיכולוגית ואף היו לי הרבה פעמים של מחשבות אובדניות עקב ההפלה. (לינק)
…
4. זה לא קשור בשיט לקדושת החיים.
איך אני יודעת? כי הם אומרים את זה בעצמם. הנה זה ברישום העמותה אצל רשם העמותות:
"אפרת – אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי"
והנה זה בדף ה"אודות" של העמותה:
אגודת "אפרת" נוסדה ע"י אוד מוצל מאש השואה הארופית מר הרשל פיגנבויים ז"ל אשר נטל יוזמה, במחשבה, כי שיקומו של עם ישראל אחרי האסון אשר פקד אותו ע"י הנצים ימ"ש אשר רצחו שליש מבניו יהיה בעידוד הילודה היהודית בארץ ישראל.
ובדף "מקור השם":
השם "אפרת" … מרמז יותר מכל על הפעילות שבה עוסקת האגודה ועל המשימות שהיא נטלה על עצמה: להציל ולהרבות ילדים לעם היהודי.
והנה זה בכתבה ישנה מעיתון "הצופה":
המפתיע הוא שאין שום ביטוי לכך שההנהגה מודאגת מהבעיה הדמוגרפית. שכן, אין תוכניות לעידוד ילודה בקרב האוכלוסייה החילונית, או בקרב האוכלוסייה הדתית הצעירה, הפרודוקטיבית לכאורה, יותר מזו החרדית… ד"ר אלי שוסהיים העומד בראש "אפרת", סבור על-פי ניסיונו הרב, כי ניתן היה להגדיל משמעותית את האוכלוסייה החילונית על ידי הטבות כלכליות. "אין זה נכון", אומר ד"ר שוסהיים, "שהחילוניים בכל מקרה אבודים וחבל על כל נסיון לעידוד הילודה בקרבם. בישראל נעשות עשרות אלפי הפלות בשנה והכל מסיבות כלכליות. אפשר להוכיח זאת בנתונים מדויקים".
ד"ר שוסהיים ער לקושי הקיים של מתן הטבות למגזרים יהודיים בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הערבית. אשר על כן, לדעתו, הפתרון חייב לבוא מהקהילות היהודיות בחו"ל. עליהן להקים קרן לעידוד הילודה בישראל, לנוכח הבעיות הדמוגרפיות הקשות הצפויות כבר בעתיד הקרוב.
אני מניחה שיש אנשים שמתנגדים להפלות כי הם בכנות מאמינים שמדובר בהצלת חיי תינוק. באפרת, המטרה היא להציל את הרוב היהודי בארץ ישראל, דבר שהארגון מודה בו במפורש מול הקהל הדתי, בעוד שבפרסומים המיועדים לקהל החילוני מודגשים העזרה הכלכלית וזכות האשה להחליט. צריך לשים לב שהנשים בסיפורי ההצלחה של אפרת הן תמיד יהודיות כשרות, נשואות או בעלות בן זוג, שהצליחו לבסוף לגדל את הילד כמשפחה מאושרת בישראל וכו' וכו'.
אלא שאשה רווקה שאין ביכולתה לגדל ילד, לא הופכת למשפחה דו-הורית מאושרת בדרך פלא ברגע שנותנים לה סל מזון וחיתולים. המציאות, מן הסתם, קצת יותר מעורפלת. לפני עשור, אז אגודת אפרת עוד פעלה בשקט יחסי ואולי נהנתה מחופש פעולה רחב יותר, נחקרה פעילות הארגון בפרק של "בשידור חוקר" של רפי גינת (כמסוכם באתר "חופש"). מתנדבת התחזתה לאשה הרה במצוקה כלכלית והתקשרה לנציגי אפרת לבקש עזרה. מצלמות התוכנית תיעדו את נציגת אפרת מסיעה את המתנדבת לדירה של "רבנית" בצפת שהציעה לה 50 אלף דולר אם תלד את התינוק ותמסור אותו למשפחה חרדית טובה. (תגובת ד"ר שוסהיים ל"בשידור חוקר": "אפרת לא סוחרת בתינוקות… האשה הזו היא אמנם נציגת אפרת, אבל היא אמרה דברים בשם עצמה").
…
5. את לא בטוחה מפניהם.
הזכות להפסקת הריון היא הלחלק-את-ירושלים של האמריקאים. היא אחת הנושאים הרותחים שעושים פוליטיקאים ומפילים אותם, והוויכוח מחלק את אמריקה כמעט שווה בשווה בין התומכים והמתנגדים. תקדים משפטי מגן על הזכות להפלה ברחבי ארה"ב מאז שנות השבעים, אבל התנועה המתנגדת להפלות, שמזוהה עם הימין הנוצרי, מנסה להילחם בו בחקיקה, במיוחד במדינות הדרום הימניות. חוק המגן על עוברים כבעלי זכויות אדם התקבל בדרום דקוטה ב-2006 ובוטל לאחר מכן. רק החודש ניסו במיסיסיפי להגדיר בחוקת המדינה את העובר כאדם מרגע ההתעברות — רעיון מעורפל פילוסופית ובעל השלכות אבסורדיות (אם אשה עברה הפלה טבעית, המשטרה צריכה לחקור את המקרה בחשד לרשלנות?). הפעם הנסיון נכשל. התנועה השתלטה על המפלגה הרפובליקנית, וגם פוליטיקאים בכירים שהיו פעם תומכים בהפלות, כמו מיט רומני, יישרו קו.
"פרו-לייפרים" הורסים מרפאות לתכנון המשפחה ורוצחים רופאים. משמרות מחאה מטרידות את המטופלות במרפאות גינקולוגיות. קמפיינים פרסומיים מאשימים מרפאות לתכנון המשפחה ברצח עם גזעי.
בקצרה, בשביל אשה שחיה במיסיסיפי או בלואיזיאנה, הזכות להחליט לגבי מה שקורה לה ברחם בכלל לא מובנת מאליה. גם אם כרגע החוק עוד לצדה, לא בטוח שהיא תמצא מרפאה פעילה, או שהיא לא תותקף בדרף לשם.כך שיחסית, בישראל מצבנו טוב. רוב אלה מאיתנו שמעוניינות בהפלה יוכלו לעבור אותה באופן חוקי ובטוח.
מצד שני, עדיין יש לקבל את האישור של הוועדה להפסקת הריון לפני התהליך, ולצורך החותמת הזו צריך לתת תירוץ משכנע לפחות טכנית ("אין לי כסף לילד" / "מצבי הנפשי קשה"). וזו בדיוק הסכנה. הוועדות להפסקת הריון משמשות פשרה דינמית בין התומכים בהפלה חופשית לבין מתנגדיה. אין חוק שמאשש את זכות האשה על גופה בהקשר הזה, בטח שלא חוקה, רק נוהג. אם הסמן הקיצוני של אפרת ימשוך אחריו קבוצה דתית או חרדית גדולה, יוכל בקלות להיווצר כאן לובי אנטי-הפלות מהדגם האמריקאי, עם אותם הטקסטים המוכנים — בתוספת פאניקה דמוגרפית, הילה חברתית, קשרים במפלגות החרדיות ודודים יהודים נדיבים מחו"ל. ומהר מאוד, הוועדות להפסקת הריון ייראו אחרת.
אין הישג של התנועה הפמיניסטית שלא יכול לחלוף מן העולם בהינף זרוע קנאית. תהיי מוכנה להילחם כשהשעה תגיע. זה הכל.
[תיקונים ותוספת, 17.11.11: סרטון המצלמה הנסתרת במשרדי אפרת שייך לחדשות מהירקון 70 ורק הופיע בין השאר באתר העוקץ // נמרוד אבישר בדק אמפירית איך אפרת מתייחסים לפונות מהמגזר הערבי // תיקון לגבי נימוקים קבילים בוועדות להפסקת הריון]
…
היי, שמעת את הקמפיין ברדיו שהולך "את בהריון ונמצאת במצב לחוץ ונוח להשפעה? פני לאגודת אפרת כדי שנשטוף לך את המוח. בגלל חוסר רצון לשתף פעולה עם מפעל ההולדה הציוני לא מפסיקים חיים"? יכול להיות שזה לא היה בדיוק במילים אלה, אני לא זוכרת. בכל מקרה, בטח שמעת, או ראית את שלטי החוצות, או קיבלת בדואר את הדיסק הנפלא "נערה במבחן", הגדוש בטוב לב יהודי וברצון לעזור.
אז בואי נבהיר כמה דברים לגבי אפרת.
…
1. לא אכפת להם מה את רוצה.
בטקסטים הרשמיים של אפרת, הם אוהבים לדבר על זכות ההחלטה הבלעדית של האשה ההרה לגבי מה שקורה לה בגוף. "אגודת 'אפרת' שמה לעצמה מטרה מרכזית להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה, מידע רלוונטי המאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים", הם כותבים, וגם "האישה תחליט רק בהתאם לשיקול דעתה ורגשותיה האישיים האמיתיים".
אבל בשורה התחתונה, התזה הלגמרי רשמית ומפורשת של האגודה היא שנשים לא באמת רוצות להפיל. הן עושות זאת מתוך "מצוקה חולפת", מתוך כך שהן "לא מודעות עד תום למשמעותה של הפלה יזומה", בגלל לחצי ההורים ובן הזוג, בגלל שהרופאים המרושעים מסבירים לאשה שהפלה זה הפתרון הכי קל. וכך דואה לה אגודת אפרת מהשמיים ומצילה את האשה המסכנה והמבולבלת, באמצעות "מידע רלוונטי", מהאנשים הרעים שרוצים לשכנע אותה לעשות הפלה.
זה כמובן שקר אבסורדי ומסוכן. אישית אני יכולה לספר מבין עשרים פלוס החברות וקרובות המשפחה שקופצות לי לראש שסיפרו לי על הפלה שעברו, אין אפילו אחת שזה לא היה רצונה הברור והמיידי ב-100%. העולם ראה מיליוני נשים שנכנסו להריון, בלא גישה להפלה חוקית או בתנאים רפואיים נאותים, ובחרו לעשות הפלה בכל מחיר. בין אם אנשים תומכים בהפלות ובין אם לא, העובדות נשארות אותן העובדות — נשים שנכנסות להריון לא רצוי פעמים רבות מחליטות להפסיק אותו, וההחלטה הזו חזקה יותר מכל מה שהחוק, החברה, האמונה הדתית, ואפילו יצר השימור העצמי (למרבה הצער) מנסים לומר להן.
ועם זאת, גורמים רשמיים שומעים את סלוגן ה"החלטה החופשית" של אפרת ולא מתפקעים מצחוק ובועטים אותם החוצה, אלא מהנהנים ברצינות. ב-2003, ח"כ גילה גמליאל ונציגי הוועדה לקידום מעמד האשה ערכו סיור במטה אפרת והקשיבו למנכ"ל ד"ר אלי שוסהיים מסביר איך מערכת הבריאות מתרשלת בטיפולה בנשים הרות — כלומר, הוועדות להפסקת הריון, שאישורן נדרש כדי לבצע הפלה על פי החוק, נותנות את האישור בקלות רבה מדי. גמליאל הסכימה שזה אפשרי: "אנחנו עדיין לא ביקרנו בוועדות להפסקת היריון, נבקר גם שם, וניקח לתשומת לבנו את ההערות וההארות שהועלו כאן… עצם העובדה שבעבר לא היו כלל ועדות, והיום יש… אפשר תמיד לשפר וליזום".
…
2. הם אוהבים אותך חלשה ובודדה.
הסרטון החשוב הזה של אתר "העוקץ" של "החדשות מהירקון 70" מתעד במצלמה נסתרת כמה מהעצות שנותנת העובדת הסוציאלית של אפרת לנערה קטינה שמגיעה אליה להתייעצות לגבי הריון בלתי רצוי.
עצה ראשונה — אל תספרי להורים: "יש לך המון זמן לספר. אם את מחליטה להמשיך את ההריון, תשאירי את זה לעצמך לבינתיים, אוקיי? הם לא יראו עלייך גם עוד 4-5 חודשים. ואת לא רוצה לספר, זה לטובתם גם כן, כי מה את עושה פה ככה? זה להכניס אותם למתח שהם יתחילו ללחוץ אותך, תעשי ככה או ככה בשביל מה?"
עצה שנייה — אל תדברי עם רופא: "אני גם לא ממליצה למהר לעשות בדיקות… זה לא צריך למהר עם זה. הרי הבייבי מתפתח גם ככה. סבתא שלך לא עשתה בדיקות, בדיקות לא עושות את ההריון בריא או לא בריא. זה לא קשור".
תחת המסווה המאוד לא משכנע של למנוע מהבחורה לחץ מיותר, מנסים באפרת להפעיל את הטקטיקה הישנה, הידועה והאפקטיבית של לבודד את קורבן המניפולציה. אל לקורבן להתייעץ עם חברים, בני משפחה, רופאים או כל אחד שאינו קשור לאפרת. לא רק שדעתם של הגורמים החיצוניים הנ"ל לא חשובה, היא גם נגועה בשיקולים זרים — הם "לוחצים". רק באפרת עוזרים באמת.
…
3. הם יגידו לך כל דבר. כל. פאקינג. דבר.
"ברגע בו נודע לנו על אשה שעומדת לבצע הפלה, אנחנו שולחים אליה את אחת המתנדבות שלנו, שתנסה להשפיע עליה. במקרים רבים, המתנדבות אף מביאות את הילדים שילדו בעצמן, לאחר התלבטות, וכך מראות לנשים עד כמה הצעד שהן מתכננות לעשות אינו טוב. במקביל, המתנדבות מבטיחות לנשים כי 'אפרת' תסייע לה לכל אורך הדרך".
(מתוך ראיון עם שוסהיים ב"הצופה", 2006)
אם להיות כנה, אין לי דעה ברורה על הרגע שבו עובר הופך מגוש תאים רטוב לאדם חי שיש לשמור עליו, כמו שאני לא יודעת איפה בדיוק עובר הגבול בין חיית רחוב שאני מפצפצת מתחת לעקבי (ג'וק) לבין חיית רחוב שאני אוספת לתוך מעילי ומנסה למצוא לה בית חם (חתול). אני רק יודעת שאסור להתייחס לבני אדם כאל תנורי אפייה חסרי בינה המשמשים ליצירת בני אדם נוספים.
לאפרת דווקא יש דעה ברורה, לפחות לצרכי תעמולה. המצגות והסרטים של אפרת מציגים מין גרסת דיסני רגשנית ומטומטמת של הביולוגיה שאנחנו מכירים, שבה העובר הוא תינוק אמיתי מרגע ההתעברות. בשבוע הרביעי הוא כבר "לובש צורה" של בן אנוש. בשבוע השמיני, הוא "יצור אנושי כמעט מושלם מבחינת מבנה גופו ואבריו" (לא משנה שהוא בגודל 2 ס"מ). בגיל 20 יום הוא אומר: "נראה לי שהיום אמא התחילה לחשוש שנוצרתי… אם יכולתי לפתוח את הפה שנוצר לי השבוע, הייתי זועק: אמא, אני כאן!" בגיל 8 שבועות הוא משרבב שפתיו ואומר: "אמא כבר יודעת. להפתעתי גיליתי שהיא מאוכזבת מקיומי. דווקא ציפיתי שתהיה מאושרת. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי, אבל אם רק ידעה איזו יצירה חמודה נרקמת בגופה בוודאי היתה שמחה". וכשאותה אם אכזרית מחליטה בכל זאת לרצוח אותו, העובר כמובן זועק בכאבים. אאוץ'! מגרדים אותי למוות!
ככה זה נראה כשיש לך פאוורפוינט ואין לך בושה.
מצד שני, לא רק לעובר דואגים באפרת, כי אם גם לאמו.
מתוך "איגרת לעומדת להפיל":
בשלב זה את יודעת שכבר מהשבועות הראשונים להריון חי ברחם יצור מתפתח, ילד כמעט לכל דבר… בסופו של דבר אם תחליטי על הפסקת הריון פירושו של מעשה זה, הפסקת חייו של ילד שהוא כבר חי ומתפקד, כמעט כמו ילד לאחר צאתו לאוויר העולם, אלא בהבדל אחד, שהוא קטן ואת לא רואה ולא מרגישה אותו עדין… ההפלה אינה פותרת בעיות סוציאליות, כלכליות, שלרוב הן המובילות לביצועה. לא זאת בלבד, אלא, שבלא מעט מקרים היא מוסיפה צער, תסכול עמוק ונזק נפשי, שעלולים ללוות את האישה לאורך כל חייה.
מסתבר ש"ידוע" "מחקרית" שגרידה היא ניתוח קשה וטראומטי ושנשים שעברו אותו סובלות כל חייהן מבעיות פיזיות ורגשיות, עד כדי אי יכולת ללדת לאחר מכן מצד אחד והתאבדות מצד שני. הנה כמה עדויות מאוד אותנטיות המובאות באתר העמותה:
ואז שמו לי עירוי , זה כאב , כל הסיטואציה הזאת … לאט לאט אני מרגישה הרגשה מוזרה , מפחידה , האורות נהיו לי עמומים בעיינים, הנשימה נהייתה כבדה ,הכל נהיה מטושטש … אני מרגישה מסוממת , אני נאבקת בהרדמה , רוצה ליברוח , אבל הגוף ניכנע ואז זה קרה … התעוררתי אחרי 40 דקות מסיוט , והתחלתי לבכות למראה המכשירים וחדר האישפוז שהחזירו אותי אליו כשהייתי מורדמת..
קמתי עם כאבים ברחם , ועם מין מגבון שמכוסה בדם , הרבה דם… החיים רעים אליי , ואני הפכתי לרוצחת של הילד/ה שלי . (לינק)כיום אני נשואה + ילדה בת 7, מנהלת בחברה מצליחה, יש לנו דירה נחמדה וחיים טובים, אך איני מוצאת שלווה, משום שהריתי שבע פעמים אך בכל הפעמים העובר התגלה ללא דופק. מיד כשאני מגיעה לשבוע החמישי מתגלים דימומים שזה סימן להפלה עצמונית וכל פעם אחר פעם אחר פעם עשינו את כל הבדיקות אך לא התגלה שום נתון שמצביע על בעיה כלשהי.
אני רואה כיום להבדיל את ביתי גדלה לבד, משחקת לבד, הולכת לבית-הספר לבד, ובתפילות ובקשות הדבר היחידי שאליו היא מתחננת זה לאח/אחות שיהיה לה עם מי לדבר אח/אחות שיהיה רק שלה.
איך לא חשבתי עליה בזמן ביצוע ההפלה?? (לינק)היום אני בת 21 בגיל 18 ביצעתי הפלה שלא מרצוני היא קרתה עקב לחץ מהחבר והמשפחה לא היה לי איך להתמודד לא כלכלית ולא נפשית,אף אחד לא תמך בי והיום אני בוכה פעמיים בשבוע על ההפלה,על הילד שהיה אמור להיות לי אני כרגע לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני במצב נפשי על הפנים ,וכמה פעמים לאחר ההפלה היה לי הריון מדומה שהתבצע רק פסיכולוגית ואף היו לי הרבה פעמים של מחשבות אובדניות עקב ההפלה. (לינק)
…
4. זה לא קשור בשיט לקדושת החיים.
איך אני יודעת? כי הם אומרים את זה בעצמם. הנה זה ברישום העמותה אצל רשם העמותות:
"אפרת – אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי"
והנה זה בדף ה"אודות" של העמותה:
אגודת "אפרת" נוסדה ע"י אוד מוצל מאש השואה הארופית מר הרשל פיגנבויים ז"ל אשר נטל יוזמה, במחשבה, כי שיקומו של עם ישראל אחרי האסון אשר פקד אותו ע"י הנצים ימ"ש אשר רצחו שליש מבניו יהיה בעידוד הילודה היהודית בארץ ישראל.
ובדף "מקור השם":
השם "אפרת" … מרמז יותר מכל על הפעילות שבה עוסקת האגודה ועל המשימות שהיא נטלה על עצמה: להציל ולהרבות ילדים לעם היהודי.
והנה זה בכתבה ישנה מעיתון "הצופה":
המפתיע הוא שאין שום ביטוי לכך שההנהגה מודאגת מהבעיה הדמוגרפית. שכן, אין תוכניות לעידוד ילודה בקרב האוכלוסייה החילונית, או בקרב האוכלוסייה הדתית הצעירה, הפרודוקטיבית לכאורה, יותר מזו החרדית… ד"ר אלי שוסהיים העומד בראש "אפרת", סבור על-פי ניסיונו הרב, כי ניתן היה להגדיל משמעותית את האוכלוסייה החילונית על ידי הטבות כלכליות. "אין זה נכון", אומר ד"ר שוסהיים, "שהחילוניים בכל מקרה אבודים וחבל על כל נסיון לעידוד הילודה בקרבם. בישראל נעשות עשרות אלפי הפלות בשנה והכל מסיבות כלכליות. אפשר להוכיח זאת בנתונים מדויקים".
ד"ר שוסהיים ער לקושי הקיים של מתן הטבות למגזרים יהודיים בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הערבית. אשר על כן, לדעתו, הפתרון חייב לבוא מהקהילות היהודיות בחו"ל. עליהן להקים קרן לעידוד הילודה בישראל, לנוכח הבעיות הדמוגרפיות הקשות הצפויות כבר בעתיד הקרוב.
אני מניחה שיש אנשים שמתנגדים להפלות כי הם בכנות מאמינים שמדובר בהצלת חיי תינוק. באפרת, המטרה היא להציל את הרוב היהודי בארץ ישראל, דבר שהארגון מודה בו במפורש מול הקהל הדתי, בעוד שבפרסומים המיועדים לקהל החילוני מודגשים העזרה הכלכלית וזכות האשה להחליט. צריך לשים לב שהנשים בסיפורי ההצלחה של אפרת הן תמיד יהודיות כשרות, נשואות או בעלות בן זוג, שהצליחו לבסוף לגדל את הילד כמשפחה מאושרת בישראל וכו' וכו'.
אלא שאשה רווקה שאין ביכולתה לגדל ילד, לא הופכת למשפחה דו-הורית מאושרת בדרך פלא ברגע שנותנים לה סל מזון וחיתולים. המציאות, מן הסתם, קצת יותר מעורפלת. לפני עשור, אז אגודת אפרת עוד פעלה בשקט יחסי ואולי נהנתה מחופש פעולה רחב יותר, נחקרה פעילות הארגון בפרק של "בשידור חוקר" של רפי גינת (כמסוכם באתר "חופש"). מתנדבת התחזתה לאשה הרה במצוקה כלכלית והתקשרה לנציגי אפרת לבקש עזרה. מצלמות התוכנית תיעדו את נציגת אפרת מסיעה את המתנדבת לדירה של "רבנית" בצפת שהציעה לה 50 אלף דולר אם תלד את התינוק ותמסור אותו למשפחה חרדית טובה. (תגובת ד"ר שוסהיים ל"בשידור חוקר": "אפרת לא סוחרת בתינוקות… האשה הזו היא אמנם נציגת אפרת, אבל היא אמרה דברים בשם עצמה").
…
5. את לא בטוחה מפניהם.
הזכות להפסקת הריון היא הלחלק-את-ירושלים של האמריקאים. היא אחת הנושאים הרותחים שעושים פוליטיקאים ומפילים אותם, והוויכוח מחלק את אמריקה כמעט שווה בשווה בין התומכים והמתנגדים. תקדים משפטי מגן על הזכות להפלה ברחבי ארה"ב מאז שנות השבעים, אבל התנועה המתנגדת להפלות, שמזוהה עם הימין הנוצרי, מנסה להילחם בו בחקיקה, במיוחד במדינות הדרום הימניות. חוק המגן על עוברים כבעלי זכויות אדם התקבל בדרום דקוטה ב-2006 ובוטל לאחר מכן. רק החודש ניסו במיסיסיפי להגדיר בחוקת המדינה את העובר כאדם מרגע ההתעברות — רעיון מעורפל פילוסופית ובעל השלכות אבסורדיות (אם אשה עברה הפלה טבעית, המשטרה צריכה לחקור את המקרה בחשד לרשלנות?). הפעם הנסיון נכשל. התנועה השתלטה על המפלגה הרפובליקנית, וגם פוליטיקאים בכירים שהיו פעם תומכים בהפלות, כמו מיט רומני, יישרו קו.
"פרו-לייפרים" הורסים מרפאות לתכנון המשפחה ורוצחים רופאים. משמרות מחאה מטרידות את המטופלות במרפאות גינקולוגיות. קמפיינים פרסומיים מאשימים מרפאות לתכנון המשפחה ברצח עם גזעי.
בקצרה, בשביל אשה שחיה במיסיסיפי או בלואיזיאנה, הזכות להחליט לגבי מה שקורה לה ברחם בכלל לא מובנת מאליה. גם אם כרגע החוק עוד לצדה, לא בטוח שהיא תמצא מרפאה פעילה, או שהיא לא תותקף בדרף לשם.כך שיחסית, בישראל מצבנו טוב. רוב אלה מאיתנו שמעוניינות בהפלה יוכלו לעבור אותה באופן חוקי ובטוח.
מצד שני, עדיין יש לקבל את האישור של הוועדה להפסקת הריון לפני התהליך, ולצורך החותמת הזו צריך לתת תירוץ משכנע לפחות טכנית ("אין לי כסף לילד" / "מצבי הנפשי קשה"). וזו בדיוק הסכנה. הוועדות להפסקת הריון משמשות פשרה דינמית בין התומכים בהפלה חופשית לבין מתנגדיה. אין חוק שמאשש את זכות האשה על גופה בהקשר הזה, בטח שלא חוקה, רק נוהג. אם הסמן הקיצוני של אפרת ימשוך אחריו קבוצה דתית או חרדית גדולה, יוכל בקלות להיווצר כאן לובי אנטי-הפלות מהדגם האמריקאי, עם אותם הטקסטים המוכנים — בתוספת פאניקה דמוגרפית, הילה חברתית, קשרים במפלגות החרדיות ודודים יהודים נדיבים מחו"ל. ומהר מאוד, הוועדות להפסקת הריון ייראו אחרת.
אין הישג של התנועה הפמיניסטית שלא יכול לחלוף מן העולם בהינף זרוע קנאית. תהיי מוכנה להילחם כשהשעה תגיע. זה הכל.