שם ובעלות המוסד                     טלפון                כתובת                                      ניתן לפנות

ממשלתי

מרכז רפואי ע"ש שיבא               035302782        תל השומר רמת גן 52621                        אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש רמב"ם                        048543242        ת.ד 9602 חיפה 31096                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש אסף הרופא      089779680        צריפין באר יעקוב 70300                        אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע" וולפסון               035028454        ת.ד. 5   חולון 58100                   אחרי שבוע 12

בית החולים ע"ש רבקה זיו         046828959        ת.ד. 1008 צפת 13100                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי הילל יפה                 046304268        ת.ד. 169 חדרה 38101                עד שבוע 12

בית החולים לגליל המערבי         049107609        ת.ד. 21 נהריה 22100                 אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש ברזילי             086745295        הסתדרות 2 אשקלון 78306         אחרי שבוע 12

בית חולים פוריה                       046652306        ד.נ טבריה 15208                       עד שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש סוראסקי         036925657        ויצמן 6 תל אביב 64239              אחרי שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש בני ציון                        048359300        גולומב 47 חיפה 31048                אחרי שבוע 12

מרכז רפואי הדסה עין כרם        267773650        ת.ד 499 ירושלים 91004                         עד שבוע 12

מרכז רפואי הדסה הר הצופים    025844953        ת.ד.5032 ירושלים 91240            עד שבוע 16

שירותי בריאות וכללית

מרכז רפואי ע"ש רבין-               039377390        ז'בוטינסקי פתח תקווה 49100     עד שבוע 12

קמפוס בילינסון

מרכז רפואי ע"ש סורוקה                        086400327        ת.ד 151 באר שבע 84101                         עד שבוע 12

מרכז רפואי ע"ש ספיר מאיר       097472252        ת.ד. 88 כפר סבא 44100

בית חולים ע"ש קפלן                  089441531        ת.ד. 4 רחובות 76100                 עד שבוע 12

                                               089441976

בית החולים המרכזי העמק         046494246        ירושלים 4 עפולה 18101             עד שבוע 13

מרכז רפואי ע"ש רבין-               039372265        קק"ל 7             פתח תקווה 49372          עד שבוע 12

קמפוס גולדה

בית חולים ע"ש יוספטל              086358011        ת.ד.600 אילת 8000                    עד שבוע 14

פרטי

בית חולים אלישע                      048300062        יאיר כץ 12 חיפה 34636              עד שבוע 12

מרכז רפואי הרצליה                  099592594        רמות ים 7 הרצליה 46851           עד שבוע 12

מ.ר.ב מרכז רפואי                      035008555        ת.ד.3530 בת ים 59134               עד שבוע 12

בית החולים סניטס                    035225171        ריינס 18 תל אביב 62748                        עד שבוע 12

אסותא, באר שבע                      08626700          ת.ד. 5874 באר שבע 84151          עד שבוע 12

אסותא, ראשון לציון                  037643419        לזרוב 14 ראשון לציון 75654       עד שבוע 13

אסותא, חיפה                            048810663        קניון לב המפרץ חיפה                 עד שבוע 13

                                               0524258352

אסותא, אשקלון                         086747690        הגבורה 3 אשקלון 78306                        עד שבוע 12

מדיקה                                      086238623        מגדל הנשיאים 11 באר שבע        עד שבוע 12

מדילי                                        089416023        יהודה הלוי 36 רחובות 7653       עד שבוע 12

אתר זה הוקם במטרה להוות מקור מידע ושיתוף חוויות אישיות אודות הפלות עבור נשים בישראל.

• מהי הפלה? –  כאן תוכלי למצוא מידע על הפסקות הריון ועל הדרכים לבצע אותן.

• את ומערכת הבריאות – מידע על אנשי הקשר שלך במערכת הבריאות ועל ההליכים הצפויים במידה ותחליטי לבצע הפלה.

• מוסר, אמונה, ומדיניות – מהן עמדות הדתות הגדולות לגבי הפלות?, זכויות רבייה, הפלות ופוליטיקה וכו'

• נשים משתפות – סיפורים וחוויות אישיות של נשים שונות שעמדו בפני דילמת ההפלה בעצמן.

תודות

• המביאה לאינטרנט: מיטל שרון

• הנשים ששיתפו אותנו בחוויות האישיות שלהן – דורה קישינבסקי, מירי שחם

• המידע הרפואי והמידע על מערכת הבריאות – מתוך הספר "נשים לגופן – בריאות, גוף, מיניות, יחסים" בהוצאת עמותת נשים לגופן, בעריכת טל תמיר.

גם את רוצה לעזור?

אם גם לך יש חוויה, מחשבות או מידע שתרצי לחלוק, נשמח לפרסם בכפוף לגישת האתר.

פני אלינו: 

עו"ד תע'ריד ג'השאן, פעילה בתחום זכויות נשים

"הוי האנשים, אם אינכם בטוחים כי לבסוף יעוררוכם לחיים, הנה אנו בראנו אתכם מעפר, ואז מטיפה, ואז מדם מעובה, ואז מפיסת בשר, בין אם מוגמרת ובין אם לאו – כך נבהיר לכם זאת" (סורת העלייה לרגל, פסוק 5).

הבנת הפסוק הנ"ל הכרחית לדיון בנושא ההפלה באסלאם. ה"טיפה" היא הזרע, ה"דם המעובה" הוא דם קרוש, "פיסת הבשר" היא העובר. תהליך ההתעברות נמשך כארבעה חודשים, שבסופם הופך העובר ליצור חי. המילה "מוגמרת" משמעותה בפסוק עובר מפותח בעל מבנה בסיסי של ראש, גוף וגפיים.

האימאם המצרי אל-ע'זאלי, סמכות גדולה בעולם ההלכה האסלאמית, מתייחס לנושא ההפלה במונחים של איסור מוחלט. "השלב הראשון בקיום הוא נפילת טיפת הזרע בתוך הרחם והתמזגותה עם מימי האשה. כך מתחילים חיים וסיכול חיים אלה הוא עבירה. אם טיפת הזרע הפכה לפיסת בשר, תהיה העבירה חמורה יותר. ואם מופחים חיים בפיסת הבשר והושלמה הבריאה, יהיה החטא חמור כפליים" ("החייאת חוקי הדת", חלק ב', עמ' 47). אל-ע'זאלי פוסל אמנם הפלות באופן מוחלט, אך אין בנושא זה הסכמה מוחלטת בקרב כלל הפוסקים האסלאמים.

אבן עאבדין, השייך לאסכולה החנפית, קובע ש"ההפלה מותרת למה שטרם התהווה לבריה, ולכן היא מותרת רק לפני מלוא מאה ועשרים ימים לעיבור" ("אל-דור אלמוח'תאר וא-ראד אלמוחתאר", פרק שלישי, עמ' 176). הפרשן בוח'ארי מצטט מהחדית' (דברי הנביא מוחמד) מפיו של עבדאללה בן מסעוד: "בארבעים הימים הראשונים אינכם אלא טיפת זרע, לאחר מכן פיסת בשר ולאחר מכן מופחת בכם רוח חיים" ("סחיח אלבוח'ארי", ספר 11, עמ' 277).

פוסקים אחרים מהאסכולה החנפית פסקו כי הפלה בשלב זה אסורה ודורשת כפרה. הפוסק מאלקיה, לעומת זאת, כתב כי "אין להפיל את הזרע המתהווה בתוך הרחם ולו בתקופת ארבעים הימים, ואם מופחת בו רוח חיים, אז האיסור הוא מוחלט." כל הפוסקים מסכימים כי לאחר תקופת ארבעים הימים הפלה אסורה בהחלט ונחשבת לחטא שמחייב כפרה ותשלום "קנס" שנתרם לעניים.

מאת: עו"ד תע'ריד ג'השאן, פעילה בתחום זכויות נשים

הדת הנוצרית מגַנה את ההפלה ורואה בה פגיעה בכבוד החיים. על אף שאין פסוקים בספר הקודש הנוגעים לנושא ישירות, היחס להפלה הוא כאל מעשה רצח מכוון, דבר שמזמין גינוי, כי אלוהים הוא האדון של החיים מתחילתם ועד סופם.

האפיפיור יוחנן בנדיקטוס בשליחתו הכללית בשנת 1995 מוסיף, "אין ביכולתו של אף אחד לתת לגיטימציה לרצוח בשר ודם חף מפשע, אפילו אם היה זה نطفة, או עובר." אמירה זו של הכס הקדוש חשובה מאין כמותה ומקורה בהתייחסות אל האדם כנברא בצלם אלוהים. על כן, החלטה על פגיעה בו, גם בהיותו עובר, אסורה בתכלית האיסור.

לאורך ההיסטוריה, עברה תפיסה זו שינויים רבים. במאה השנייה עד המאה הרביעית, ולפי דבריהם של הפילוסופים הנוצרים בארנבאס ואנתינקארוס, נחשבה ההפלה למעשה רצח מכוון. מהמאה החמישית עד המאה השש-עשרה הופיעו דעות שונות – הקדוש אוגוסטין הכריז שההפלה בשלבים הראשונים לא נחשבת לרצח כי עדיין לא נוצרה נשמה אצל העובר. הקדוש תידסאס אקינאס ועוד אפיפיורים הסכימו שהנשמה נוצרת רק כשמתחיל העובר לנוע בתוך הרחם. ובכל זאת, הקדוש אקינאס ממשיך בכתביו להתייחס להפלה כאל מעשה רצח וגישה זו חוזרת ומופיעה שוב בתחילת המאה השבע-עשרה.

במאה העשרים נוצרה מחלוקת סביב הנושא: מחד, קיימת עדיין גישה המתנגדת להפלה, ומאידך, מתגבשת תפיסה המאמינה בזכות הבחירה – ובמיוחד הבחירה של האם והאב.

הכנסייה הנוצרית ממשיכה להתנגד להפלות. הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מתירה הפלה רק במקרה שהעובר מסכן את חיי היולדת.

הכנסייה הקתולית היוונית מתנגדת בחריפות ובצורה מוחלטת להפלות, גם במקרים שבהם ההיריון מסכן את חיי היולדת. על פי עמדה זו, לא ניתן מבחינה מוסרית להעדיף או לבחור בין חיי האם לחיי העובר.

על אף גישתה המובהקת של הכנסייה הקתולית, הוקמה בשנת 1973 הקבוצה הקתולית הראשונה למען זכות חופש הבחירה, שקראה לתמיכה בהפלות ולשימוש באמצעי מניעה.

מעניין להדגיש שלמרות שהדת מתייחסת למעשה ההפלה כפשע, היא אינה מגנה את האשה שעשתה את ההפלה.

מאת: ד"ר רונית עיר-שי, מלמדת בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית

להלכה היהודית אין עמדה חד-משמעית המוסכמת על כל הפוסקים בעניין הפלות. מגוון הדעות רחב מאוד, למעט קו אדום אחד שאינו נתון במחלוקת – היריון שמסכן בוודאות את חיי האשה חייב להיפסק.

יש פוסקים הסבורים כי הפלה קרובה לרצח, וזאת משום שהעובר אמנם אינו "נפש" ממש אך קרוב לכך. כיוון שהוא נפש פוטנציאלית הרי שלבד ממקרה שבו הוא נחשב כ"רודף", כלומר מסכן בפועל את חיי אמו, הפלתו אינה מותרת. על פי גישה זו איסור הפלה הוא מדאורייתא (מן התורה) ולפיכך נתפס כחמור מאוד. הבולט בגדולי הפוסקים הנוקטים גישה זו הוא הרב משה פיינשטיין (ראו: שו"ת אגרות משה חלק חו"מ ב' סימן סט).

לעומת הגישה האוסרנית, ישנם פוסקים הסבורים כי מן המקורות ניתן להוכיח שהעובר אינו נחשב "נפש" עד רגע הלידה (וליתר דיוק עד שיוצא ראשו), ולפי חלק מהדעות בתלמוד נחשב רק כ"ירך אמו", כלומר כאחד מאיבריה. לכן, אם יש סיבה מוצדקת ניתן לבצע הפלה. הבולט מבין גדולי הפוסקים הנוקט גישה זו הוא הרב אליעזר וולדנברג (ראו: שו"ת ציץ אליעזר, ט, נא – קונטרס רפואה במשפחה שער ג'). את הסיבות המוצדקות ניתן לחלק לשתי קטגוריות:

סיבות הקשורות לאשה: אם העובר מסכן את חייה, אך גם את בריאותה הפיזית או הנפשית.

סיבות הקשורות לעובר: אם מסתבר, על פי הבדיקות הנהוגות, שהעובר עשוי להיוולד חולה או פגום באופן משמעותי.

יש לציין כי גם לשיטת המקלים, הסבורים שאיסור הפלה הוא מדרבנן בלבד (שמשמעותו קלה יותר), קשה למצוא, לפחות לא בכתובים, מי שיתיר הפלה מסיבות שאינן קשורות לשתי הקטגוריות הנ"ל. עם זאת, רצוי לציין כי למרות שהרטוריקה של הפסיקה הציבורית נוטה להחמיר, על מנת שלא יבואו להקל ראש בעניין ההפלות, הרי שבפגישה אישית עם הרב שבה שוטחת האשה את מסכת טיעוניה ורגשותיה בעניין, נמצא פעמים רבות מקום להיתר. זאת בתנאי שמדובר ברב הסבור שאיסור הפלה אינו מן התורה, כך שכדאי לברר היטב למי לפנות.

עוד ראוי לציין כי ככל שגיל ההיריון נמוך יותר, כך קל יותר להתיר הפלה. אך נמצאו מקרים שבהם התירו רבנים הפלה גם בשלבים מאוחרים יחסית של ההיריון, כמו במקרה של עובר שהתגלה כסובל מטיי זקס בחודש השביעי, והרב וולדנברג התיר את הפלתו אפילו בשלב כה מאוחר (ראו: שו"ת ציץ אליעזר, יג, קב – תשובה העוסקת ישירות במחלת הטיי זקס; יד, ק – תשובה לרב פינשטיין לגבי טיי זקס; יד, קא-קב – לגבי דיקור מי שפיר והפלה במקרה של תסמונת דאון).

"נעמה", בת 60, מורה בגמלאות.

בקיץ  1986 הריתי הריון לא מתוכנן, לאחר שנאסר עלי רפואית עקב דימומים עזים להשתמש באמצעי מניעה. הייתי אז אם לארבעה ילדים, הבכור בן 11 והצעירה פעוטה בתשנה וחצי. היינו משפחה בת 6 נפשות. לא תוכננה הרחבת המשפחה.

משום בחינה לא התאים לי ההריון באותה תקופה. הייתי מטופלת בארבעה ילדים קטנים, מנותקת ממשפחה שיכלה לסייע לי בגידול תינוק חמישי אפילו אם היה ההריון מתוכנן ורצוי. והריון זה, לא היה מתוכנן אף לא רצוי.

משפחתנו התגוררה באותה תקופה בצפון, בנסיבות עבודתו של בעלי. עמדנו לחזור למרכז, ובדיקה הוכיחה שאני בהריון שבוע לאחר שהתפטרתי ממשרתי בצפון, ותכננתי לחפש עבודה באזור מגורינו החדש.

החלטתי לפנות לוועדה רפואית להפסקת ההריון. רופא המשפחה הביא לידיעתי שלא תהייה כל הצדקה "סוציאלית" לועדה להתיר לי לעבור הפלה. בעלי ואני היינו בוגרים, אך לא מבוגרים מידי,  משכילים והשתכרנו סכומים שהיה בהם כדי לאפשר כלכלית גידול תינוק נוסף.

אף שלרופא המשפחה לא היה ספק שאני מאוזנת נפשית ואין פגם בשיקול הדעת שלי. הציע לי לנצל את האופצייה של הסעיף הנפשי.  מצאתי את עצמי, אשה ברת דעת מכל בחינה, נאלצת לביים עילה.

הוועדה התקיימה בבית החולים הפסיכיאטרי בצפת. מקום פיזי מדכא כאז כן בהווה.

אני בוגרת תואר ראשון בתיאטרון.

גילמתי בפני הוועדה אשה צעירה בהתקף פסיכוטי.

הוועדה אישרה את ההפלה.

אני? לא שמחתי.  חשתי מושפלת. טראומת הכורח לשקר שכפו עלי החוקים נוספה ללחץ שגזר עלי המצב כולו. התחושה המבזה של האילוץ לשקר על מנת לקבל זכות טבעית מלווה אותי עד היום, כאשר אני נחשפת לסיפורים דומים…

סברתי אז כהיום שאני גברת לגופי. שאני ובן הזוג שלי זכאים להחליט כמה ילדים יהיו לנו ללא לחץ כלשהו של פרוצדורות בירוקרטיות מגבילות ובלי לחוש שעצם האינטרס שלי לתכנון ילודה הוא עבירה על החוק. אני עצמי, או אני והוא זכאים להחליט על כך, ולא נוגבל בהחלטותינו לגבי גודל המשפחה שלנו.

ארבעה ילדים, מספיק ודי.

 ארבעה ילדים ילדתי, בן, בת, בן ובן. בין הלידה הראשונה לרביעית חלפו חמש ורבע שנים, ואולי עליי לדייק ולומר – רק חמש ורבע שנים. בהתחשב בזה שאני אישה חילונית שנשואה לאיש חילוני, פער כזה הוא בהחלט לא סטנדרטי. אם להיות כנה יותר, עליי להודות שבמעגלים החברתיים שלנו אישה מרובת-הריונות מהסוג שלי היא בגדר קוריוז, כמעט מופע קירקסי, לוליינית שמלהטטת בין ארבעה קטנטנים ורודי עכוז. כששאלו לאן אנחנו ממהרים, ענינו שנראה לנו נחמד להקים משפחה גדולה בבת-אחת, בה כל הילדים יגדלו להם ביחד. בינינו לבין עצמנו, בלי שאף אחד ישמע, כינינו אותם "כנופיית הארבעה" וחיכינו שיגדלו כדי שנחזור לנשום סדיר.

הייתי בת עשרים ושש כשנכנסתי להריון בפעם הראשונה, וכשבני הרביעי נגמל מחיתולים מלאו לי שלושים ושלוש.

בחשבון פשוט – שבע שנים, אבל פשוט זה לא היה. שבע שנים של בחילות בוקר וגודש בשדיים וקימות ליליות ושירי ערש. שבע שנים של בקבוקים ומוצצים וחיתולים חד-פעמיים וחיסונים ומחלות וקלטות של עוזי חיטמן. שבע שנים דחוסות, נהדרות, איומות, של אימהות אינטנסיבית שהפכה לי לטבע שני, ואחר כך לטבע ראשון. שבע שנים שבסיומן שכחתי מי אני ומה אני רוצה, ובכלל –איך זה לצאת מהבית לבד, ואיך מתיישבים בבית קפה עם ספר, ואיך חוזרים ולובשים מכנסי ג'ינס. לאט לאט, מהוססת לפחות כמו עולל שמקרטע את צעדיו הראשונים, למדתי להכיר את עצמי מחדש. לא רק אמא. לגמרי אישה.

 שנים חלפו. בגיל ארבעים ואחת שוב הרגשתי פתאום תחושות גופניות שהיו מוכרות לי משכבר הימים, וידעתי, עוד לפני שמקלון הבדיקה אישר ביוכימית את הממצאים – אני שוב בהריון. לא מתוך בחירה, סתם פשלה סטטיסטית. לרוע מזלי נפלתי בתוך האחוז המזערי של אלה שמשתמשות באמצעי מניעה ובכל זאת אוכלות אותה. קורה. ידעתי מייד – ארבעה ילדים זה מספיק ודי. ילד נוסף, חמישי, לא בא בחשבון. אלה שנותיי היפות ואני רוצה אותן בדיוק כפי שהן. אמצעי מניעה כושל הוא לא סיבה מספיק טובה לחזור ולגדל תינוק. לא רציתי לחזור אל בקבוקי הפורמולה ואל צחנת המגבונים הלחים. כבר לא הייתי שם, המשכתי הלאה. תרומתי לדמוגרפיה אינה מוטלת בספק, עכשיו די.

 עוד באותו יום קבעתי תור לרופא הנשים שלי, אותו רופא שליווה אותי במהלך טיפולי ההפריה שקדמו להריונות, ואחר כך ליווה אותי לאורך כל מעקב היריון כפול ארבע. הוא אמר משהו על וועדה, ועל כך שאצטרך לשכנע אותם להתיר לי להפסיק את ההיריון החמישי. נו טוב, חוק זה חוק. יומיים התעסקתי רק בזה – ניסחתי ניסוחים והעליתי נימוקים, כל זה ביני לביני. ידעתי שאני לא מוותרת בשום אופן על הפסקת ההיריון, הייתי מאד מאד נחושה – זה הגוף שלי, וזה גוף שבע, שכבר מיצה לחלוטין את פאזת האימהות לתינוקות. עדיפה אמא מאושרת לארבעה ילדים מאשר אמא אומללה לחמישה. בסופו של דבר לוועדה לא הגעתי, כי יומיים לאחר מכן עברתי הפלה טבעית, באושר גדול ובצהלולים. אני לא יודעת איך מתקבלות נשים מהסוג שלי בוועדה להפסקת הריון, ומה יש לחוק היבש להגיד על אמא ותיקה שלא רוצה להיות אמא מחדש, ולמה זה עניינו של החוק, לעזאזל. אני רק יודעת שבמערכת השיקולים שנמתחת בין הרחם לבין הלב לבין השכל, ככל שזה תלוי בי, אין מקום לאף אחד אחר מלבדי. חשוב שכל אחת שנקלעת למצב כזה תמצא בעצמה את הכוחות להתנגד להלאמה של הרחם שלה על ידי זרים המונעים משיקולים זרים.

למרבה הצער, אנחנו חשופות למידע מסולף ומטעה על הפסקות היריון. לפיכך, ריכזנו כאן מספר תשובות לשאלות נפוצות:

האם הפלה תשפיע על יכולתי ללדת ילדים בעתיד?

בהפסקת היריון בשלב מוקדם אין כמעט סיבוכים ויכולת הפוריות העתידית של האשה כמעט ואינה נפגעת. אמירה זו הוכחה במספר רב של מחקרים. לעתים נדירות עלולות דלקות חמורות באגן לגרום נזק לרחם. נזק זה יכול להוביל להיריון חוץ-רחמי (אקטופי) או בעיות פוריות. ניתן לצמצם את הסיכון על ידי לקיחת אנטיביוטיקה בעת ביצוע ההפלה והקשבה לגופנו. אם אנחנו מזהות סימנים לדלקת כדאי לפנות לטיפול.

האם הפלה מגבירה את הסיכון שלי לחלות בסרטן השד?

לא. בפברואר 2003 כינס המכון הלאומי האמריקני לחקר הסרטן יותר ממאה מומחים ומומחיות מרחבי העולם על מנת להעריך את המחקר בתחום. המסקנה הייתה כי אין קשר בין הפלה לא טבעית לגורמי סיכון לסרטן השד.

האם נשים שעברו הפלה סובלות מ"דיכאון פוסט-טראומטי" או "סינדרום הפלות"?

לא. רבות מאיתנו מדווחות כי הן מרגישות אובדן או עצבות לאחר הפסקת היריון, אבל לא הוכח כי הפלה גורמת לתופעות פסיכולוגיות ארוכות טווח וחמורות כמו דיכאון קליני.

מהן סוגי ההרדמות בהן משתמשים בהפלות?

נכון לינואר 2014 קיים מימון ציבורי (באמצעות קופות החולים) להפסקות הריון. כל אישה שמקבלת את אישור הוועדה להפסקות הריון, והיא עד גיל 33, תוכל לעבור את הפסקת ההריון ללא תשלום, במימון קופת החולים שלה.

איך עושים זאת?

יש לפנות לוועדה להפסקות הריון בבתי החולים הציבוריים ולשלם את האגרה העומדת כיום על כ-400 שקלים. הוועדות להפסקות הריון מאשרות את רוב הפסקות ההריון, ומאשרות תמיד את ההפלה במקרים הבאים:

1.    ההפלה נעשית בשל סיבה רפואית כלשהי, מום בעובר או חשש לפגיעה בבריאות האשה (סעיפים 3, 4ה, 4ו).

2.    בכל מקרה שבו מדובר בנערה מתחת לגיל תשע-עשרה. במקרים אלה יהיה תמיד מימון מלא. יתרה מכך, בחלק מקופות החולים יכולות נערות מתחת לגיל תשע-עשרה לקבל מראש התחייבות לוועדה.

מרבית קופות החולים מממנות את ההפלה גם במקרים של "יחסים אסורים", כלומר גילוי עריות ואונס.

עם קבלת אישור הוועדה יש להביא את האישור לקופת החולים או לסניף של קופת החולים בבית החולים, ושם אנחנו מקבלות:

א. התחייבות למימון הפסקת ההריון ("טופס 17");
ב. החזר מלא על התשלום לקופת החולים.

ישנם מקרים בהם קופת החולים מפנה לבית חולים מסוים, שאינו נגיש. במקרה כזה אפשר לבקש הפנייה לבית חולים נגיש. אפשר גם לבקש הפנייה לבית חולים רחוק במקרה הצורך (למשל, במקרה של חשש לפרטיות).

בבתי-החולים הפרטיים התעריף משתנה בהתאם למשך ההיריון ולמסגרת שבה מבוצע התהליך. כך לדוגמה, בבתי-חולים מסוימים הפסקות ההיריון המוקדמות מתבצעות במסגרת אשפוז יום ולכן התעריף זול יותר. כשהפסקות ההיריון מתבצעות במסגרת אשפוז במחלקת נשים מחירן עולה.