ועדות להפסקות הריון

בישראל ישנן ועדות להפסקות הריון שמאשרות ביצוע הפלה בתנאים הבאים:

1.    נשים מתחת לגיל שבע-עשרה או מעל גיל ארבעים.

2.    נשים אשר נכנסו להיריון ביחסים שלא כחוק: אונס, גילוי עריות או היריון מחוץ לנישואים.

3.    המשך ההיריון יכול להזיק לבריאות האשה או לחייה.

4.    קיים חשש כי העובר יהיה בעל מום גופני או נפשי.

במדינה פועלות כיום כשלושים ועדות להפסקת היריון, ובכל שנה פונות אליהן כ-20 אלף נשים מכל רחבי הארץ. בכל ועדה יושבים עובדת סוציאלית ושני רופאים/ות מבית-החולים שבו יושבת הוועדה. החוק מחייב שבכל הרכב של הוועדה תהיה לפחות אשה אחת.

על פי הסטטיסטיקה הרשמית, מרבית הפניות לוועדות נענות בחיוב. העובדות הסוציאליות (אין גברים שמשמשים כעובדים סוציאליים בוועדות) מנסות לסייע לפונות לוועדה במידת האפשר והן מוודאות מראש שהפונה עומדת בכל התנאים ותקבל את אישור הוועדה, על מנת לעזור לפונות ולחסוך מהן בזבוז זמן וכסף. בשנים האחרונות עומד מספר הפסקות ההיריון החוקיות בישראל על כ-20 אלף, על פי הערכת משרד הבריאות.

ברצוני לעבור הפלה – מהן זכויותיי?

אם ברצוננו לעבור הפלה ואנחנו עומדות באחד מהקריטריונים שהוצגו, סביר להניח שנקבל אישור מהוועדה ללא כל בעיה. במרכזים רפואיים פרטיים עלות הוועדה זהה, ולעתים העובדת הסוציאלית והרופאים/ות מגלים גמישות רבה יותר וינסו לבדוק איזה סעיף בחוק פועל לטובתנו בצורה הטובה ביותר. החוק לא מתייחס למקרה של דחייה ואינו קובע האם אפשר לגשת לוועדה נוספת. בפועל אין קשר בין הוועדות, כך שאם ועדה אחת דחתה את בקשתנו נוכל לגשת לוועדה אחרת להפסקת היריון.

חיסיון רפואי
אם אנחנו יולדות מחוץ לנישואים או נמצאות בסיכון רב מסביבתנו החברתית-תרבותית, יעשו בתי-החולים מאמצים מיוחדים לשמור על פרטיותנו: נאושפז במחלקת נשים על מנת שלא ניחשף כיולדות, ואף על פי שפרטינו נשמרים במערכת בית-החולים (חלק ממערכות הרישום ממוחשבות וחלקן ידניות), יש להדגיש כי אנשי ונשות הצוות בבית-החולים אמונים על הסודיות ואינם רשאים לחשוף מידע בפני אף אדם מלבדנו. בעת הקבלה נירשם במחשב כ"קבלה חסויה", וכל מי שינסה לברר אם אנו נמצאות בבית-החולים יקבל תשובה שלילית. מאמצים דומים לשמירת הפרטיות נעשים גם עם מידע רגיש, שמאופסן בנפרד או באופן חסוי יותר. כך למשל, אם אנחנו יולדות ומוסרות את הילד/ה לאימוץ, הם יירשמו תחת כתובת השירות למען הילד, ושום מידע הקשור בוולד לא יגיע לכתובתנו הפרטית או למשפחתנו.

להמשיך לקרוא ברצוני לעבור הפלה – מהן זכויותיי?

התאוששות לאחר הפלה

אם עברנו גרידה כחלק מתהליך ההפלה נועבר לחדר התאוששות. מדי פעם יבדקו לנו דופק ולחץ דם, וכן האם אנחנו מדממות. טבעי לדמם דימום חלש-בינוני ואפילו למצוא גושי רקמה בדם. סביר להניח כי נרגיש התכווצויות בשיפולי הבטן, שתדירותן תלך ותפחת במהלך חצי השעה הראשונה בהתאוששות. בחדר ההתאוששות נשהה בין עשרים דקות לשעה ומעלה, בהתאם לסוג ההרדמה שקיבלנו, סוג ההפלה שעברנו וההרגשה האישית שלנו. מבחינה פיזית, ההתכווצויות אינן מכאיבות מאוד ורוב הפסקות ההיריון מתבצעות בהרדמה מלאה או חלקית אשר מונעות את הכאב. במקרה של הפלה תרופתית, שאינה מתבצעת תחת הרדמה, ניתן לבקש משככי כאבים. יש גם נשים שנעזרות בשתייה חמה או בבקבוק מים חמים או כרית חימום המונחים על הבטן, כדי להרגיע את הכאב.

מומלץ מאוד להגיע עם מישהו/י שיוכלו לקחת אותנו הביתה, כיוון שאם קיבלנו טשטוש בעירוי או הרדמה כללית אסור לנו לנהוג. לפני שנלך הביתה נקבל מרשם לאנטיביוטיקה למניעת זיהום ותרופה האמורה לווסת את הדימום למינימום. כמו כן נקבל מידע לגבי הדברים שניתן לצפות להם במהלך הימים הקרובים ולגבי סימנים שיכולים להעיד על בעיה. חשוב לוודא כי אנחנו יודעות לאן להתקשר במקרה של בעיה.

ניתן לחזור לפעילות מינית כשבועיים עד חודש לאחר ההפלה, במקביל להפסקת הדימום הנרתיקי. מכיוון שאנחנו עלולות להרות זמן קצר אחרי הפלה, אפילו לפני קבלת הווסת, חשוב להשתמש באמצעי מניעה אם איננו מעוניינות בהיריון. ניתן להשתמש ברוב אמצעי המניעה מייד לאחר ההפלה (ראו טבלה בהמשך).

בפגישת המעקב, הנקבעת לרוב כשבועיים לאחר ההפלה, הרופא/ה יבדקו את התאוששותנו הפיזית והפסיכולוגית. רובנו מרגישות טוב ואינן סובלות מבעיות אחרי הפלה, אבל באותה מידה טבעי להרגיש עייפות או התכווצויות מספר ימים אחריה. חלק מאיתנו לא מדממות כלל לאחר הפלה בעוד אחרות סובלות מדימום מתון, שעלול להפסיק ולשוב. תופעות היריון מסוימות, כדוגמת בחילות, עלולות להמשיך כיומיים לאחר ההפלה. אם מדובר בהיריון מתקדם, עלולה גם להופיע לאחר ההפלה הפרשת חלב מן השדיים. ניתן להימנע מכך על ידי לבישת חזייה לוחצת ויש שנעזרות גם בעלי כרוב מבושלים (פושרים) המונחים בתוך החזייה ומסייעים בייבוש החלב. ניתן גם ליטול תרופות מסוג אגוניסטים לדופמין, כדוגמת קאברגולין (Cabergoline), דרך הפה.

השהות בבית-החולים

משך השהייה בבית-החולים משתנה על פי אופן ביצוע הפסקת ההיריון ובתי-החולים השונים. במרבית המקרים מדובר בשהייה קצרה יחסית והפסקת ההיריון מתבצעת תוך מספר שעות ומוגדרת כאשפוז יום. בהליכים מסוימים של הפלה צריך להגיע פעמיים לבית-החולים, בכל פעם למספר שעות.

הפלה עד השבוע ה-7 להיריון: בשלב זה של ההיריון ניתן לבצע הפלה תרופתית. בחלק מבתי-החולים נעשה ההליך במסגרת מחלקת נשים ובחלק במסגרת אשפוז יום. ההליך כולל שני שלבים: בליעת כדורי מפיפרסטון והשגחה רפואית של שעתיים. 48 שעות לאחר מכן, יהיה עלינו לחזור לבית-החולים לבליעת כדורים מכווצי רחם (מיזופרוסטול) ולהישאר להשגחה של שש שעות. אם, מסיבה כלשהי, יתפתחו סיבוכים, נאושפז  בבית-החולים.

הפלה אחרי השבוע ה-7: בשלב זה נעשה ההליך באמצעות גרידה. גם כאן קיים שוני בין המסגרות הרפואיות – בתי-חולים מסוימים מבצעים גרידות עד שבוע 12 בלבד ואחרים עד לשבוע 18. נוכל להשתחרר מאשפוז או מאשפוז יום מספר שעות לאחר הגרידה.

הפלה בשלב מתקדם (13–22 שבועות): הפסקת ההיריון מתבצעת בדרך של זירוז לידה. הליך זה נעשה בבתי-חולים בלבד ולא במרכזים כירורגיים (מרפאות מורשות), שם מותר לבצע הפסקות עד השבוע ה-10 בלבד. ההליך כרוך באשפוז של יומיים או שלושה.

הפלה אחרי גיל 23 שבועות: התהליך אורך מספר שעות ולפעמים מספר ימים, וכרוך באשפוז של יומיים או שלושה.

 

דרכים לביצוע הפלה

כאמור, ישנן מספר דרכים להפסיק את ההיריון והרופא/ה יציעו אותן בהתאם להתקדמות ההיריון והסיבה להפלה. במקרה שאנחנו מעוניינות לעשות את ההפלה בדרך מסוימת, גם אם לא הציעו לנו אותה, זכותנו לשאול על כך את הרופא/ה. מרגע שהתקבלה ההחלטה להפיל, חשוב לפנות באופן מיידי לוועדה להפסקת היריון. ככל שנגיע מוקדם יותר לוועדה, כך תהיה הפרוצדורה מהירה, קלה וזולה יותר. בישראל מבחינים בין שלושה סוגי הפלות עיקריים:

1.    הפלה תרופתית.

2.    גרידה, שאיבה, ריקון ניתוחי של הרחם.

3.    השראת לידה.

הפלה תרופתית

להפלה תרופתית מוצלחת יש יתרון משמעותי – היא אינה מצריכה הרדמה או התערבות ניתוחית. עם זאת, נדרשות סבלנות, התמדה ויכולת להגיע לביקורת חוזרת במרפאה או בבית-החולים. ההפלה התרופתית מתאימה לאלו מאיתנו שהן בהיריון עד שבוע שביעי, למעט נשים עם מחלות כרוניות מסוימות. התרופות שנקבל בשיטה זאת גורמות להפסקת ההיריון, התכווצות הרחם ופליטת התוכן ההריוני. במהלך הפסקת ההיריון נחווה כאבי בטן ודימום בכמות הגדולה מהכמות הווסתית, כפי שקורה בהפלה טבעית.

במקרים שבהם ההיריון אינו מתפתח בצורה תקינה, אפשר לבצע הפלה תרופתית עד השבוע התשיעי. בשיטה זו ניתן מיזופרוסטול דרך הנרתיק, בפעולה הזהה לבדיקה גינקולוגית שגרתית. לאחר שנקבל את התרופה, נתבקש לחזור לבדיקת אולטרה-סאונד כעבור יומיים או שלושה. אם בבדיקה זו יתגלה כי נשאר תוכן הריוני משמעותי, נקבל מנה חוזרת של התרופה.  גם כאן, כמו בהפלה תרופתית של היריון לא רצוי, נחזור לביקורת רופא/ה ונעבור ובדיקת אולטרה-סאונד חוזרת תוך שבוע-שבועיים ממתן התרופה לראשונה. סיכויי ההצלחה של הפלה תרופתית בהיריון שלא התפתח בצורה תקינה נעים סביב 85 אחוזים. במקרים שבהם הפעולה נכשלת, כלומר נותר תוכן הריוני ברחם, מתבצעת גרידה.

גרידה, שאיבה, ריקון ניתוחי של הרחם

רבות מאיתנו נתקלו במונחים המקובלים יותר לריקון ניתוחי של הרחם – גרידה או שאיבה. זוהי פעולה שמתבצעת תחת הרדמה מקומית, אם מדובר בשבועות הראשונים להיריון, או תחת הרדמה כללית קלה בשבועות מאוחרים יותר. בשבועות היריון מוקדמים מדובר בדרך כלל בפעולה פשוטה האורכת כרבע שעה. ההליך כולל שלושה שלבים:

שלב ראשון – הרחבה של צוואר הרחם. על מנת לבצע את הפעולה הכירורגית של ריקון הרחם יש להרחיב את צוואר הרחם ממצבו הסגור למצב שבו ניתן יהיה להחדיר לתוכו את המכשירים המשמשים לריקון. הרחבה מוקדמת של צוואר הרחם יכולה להתבצע לפני הפעולה הכירורגית, או תוך כדי הפעולה תחת הרדמה. ככל ששבוע ההיריון מתקדם יותר, קיים סיכוי גבוה יותר שנעבור הרחבת צוואר מוקדמת לפני ביצוע הפעולה הכירורגית.

שלב שני – שאיבת תוכן ההיריון. לאחר הרחבת צוואר הרחם מתבצעת שאיבה של תוכן ההיריון. הפעולה מתבצעת באמצעות צינור פלסטיק המוחדר לרחם בקוטר המותאם לגיל ההיריון ונכנס פנימה לעומק שנע בין 5 ל-12 מילימטרים. בקצה הצינור נמצא מכשיר ואקום חשמלי או ידני. הפעולה אינה ארוכה ומורכבותה תלויה בעיקר בגיל ההיריון. לעתים יש צורך להיעזר במכשור נוסף להוצאת חלקי היריון מתוך הרחם.

שלב שלישי – גרידה. בסיומה של הפעולה מוודאים את ניקיון חלל הרחם ומגרדים בעדינות את הרירית בעזרת מגרדת, שהיא מוט מתכת קטן שקצהו מעוגל. הגרידה נעשית בדרך כלל ללא עזרת מכשירי הדמיה. אך בשבועות היריון מתקדמים, ובמקרים מורכבים, מקובל להשתמש במכשיר אולטרה-סאונד תוך כדי הפעולה.

ההליך כולו נעשה, כאמור, תחת הרדמה ואינו כרוך בכאב. בסיומו ייתכנו כאבי בטן קלים בדומה לכאב שרבות מאיתנו חוות בזמן הווסת. הכאבים נמשכים בדרך כלל כיומיים-שלושה.

השראת לידה

התהליך אורך מספר שעות ולפעמים מספר ימים, ונעשה באמצעות תרופות הגורמות להתכווצויות רחמיות. התכווצויות הרחם גורמות לפתיחה הדרגתית של צוואר הרחם ובסופו של דבר ללידת העובר. התרופות יגרמו לנו לחוות צירים בעוצמה ובתדירות הולכות וגוברות. כשהשליה תיקרע נרגיש נוזל חם זורם מהנרתיק ואחר כך ייתכן שנחוש לחץ רב באזור הרקטום בזמן שהעובר ייפלט.

לאחר יציאת העובר, בשבועות שעד 22–24, נדרשת בדרך כלל גרידה להוצאת השליה או חלקים ממנה. במקרים מסוימים נפלטת השליה בשלמותה ולאחר בדיקות מתאימות ניתן להחליט כי אין צורך בגרידה.

בדרך כלל, בשבועות מאוחרים יותר לא מבצעים גרידה שגרתית לאחר יציאת העובר.

במהלך ריקון הרחם נקבל משככי כאבים ולעתים גם אלחוש אזורי (אפידורלי). בסיום ההליך נוכל להחליט האם לקחת את העובר והשליה לבדיקה פתולוגית או לקבורה.

סיבוכים אפשריים כוללים הפלה לא שלמה וחלקי שליה שנותרו ברחם, וכן דימום, זיהום ותסחיף ריאתי. כישלון של התהליך יכול להוביל להימשכותו מעבר למקובל ולגרום לדמם מתמשך ולזיהום.