ובחרתם בחיים

[פורסם לראשונה בבלוג ואן דר גראף אחותך ומפורסם כאן באישור הכותבת]

אתם מודעים לזה שהרבה מאוד נציגי ציבור, שאנחנו משלמים את משכורתם, תומכים בגלוי בפעילות של אגודה שחושבת שהגוף שלנו לא שייך לנו? לפניכם פוסט אורח נפלא וחשוב של שיר, פעילה במחאה נגד אגודת אפרת.  קראו ועזרו לעצור את הסחף.

__________________________

הרבה פיקסלים וזעם נשפכו ברשת בשבוע האחרון, מאז שנודע שאגודת אפרת תקבל את פרס ירושלים, במסגרת כנס בו ינכחו אישי ציבור, פוליטיקאים ואנשי חברה אזרחית. הרבה, אבל ייתכן שלא מספיק.

לשם שינוי, אני רוצה לפתוח בצד החיובי. תמיכה בנשים ובנערות שהרו ורוצות להמשיך את ההריון היא דבר מבורך ונהדר. למעשה, היא דבר מבורך ונהדר עד כדי כך שלא ברור מדוע בישראל, שהיא שיאנית טיפולי ההפריה לנשים (אבל מצד שני, כדאי שלא תזכירי שאת מתכננת הריון בשנתיים הקרובות בראיון עבודה, ועל חופשת לידה נורמלית ושוויונית לשני ההורים אין על מה לדבר), עמותות פרטיות צריכות לתמוך בדבר כל-כך בסיסי; עמותות, ולא מדיניות ממשלתית בריאה החפצה לראות כאן משפחות ודורות חדשים שאינם תלויים בחסדי קצבאות ממשלתיות.

אם זה כל מה שאפרת היו עושים, אשריהם ואשרי הנעזרות בהן. רק שזה לא המצב.

במסווה של תמיכה ועזרה, אגודת אפרת משקרת ביודעין לנעזרות בה ומפעילה עליהן שלל מניפולציות, ומעודדת אותן לנתק ממשפחתן וסביבתן אם יש חשש שתתמוך בהחלטה להפיל, מתוך התפיסה שאף אישה הרה, אי פעם, לא באמת רוצה או רצתה להפיל את עוברה. כמו כן, עדיף שההרה לא תעבור בדיקות רפואיות אשר נועדו להבטיח את שלומה ואת שלום העובר – רק שתשמור את ההריון, ותלד בסופו של דבר. זה לא מקרי שכל התומכים באגודה הזו, מהרבנים הראשיים ועד לחברת הכנסת ציפי חוטובלי, מדברים על "הצלת עוברים", ולא על משפחות או נשים. נציגי אגודת אפרת יספרו על החרטה העמוקה האוחזת בכל נערה או אישה שאי פעם עברה הפלה, או ימציאו שלל בעיות רפואיות שמעולם לא התקיימו כדי להלך אימים על מי ששוקלת לבצע הפלה – אבל הם לא יספרו על המשמעויות הכרוכות בלהיות אם חד הורית בגיל 18 (או 38) שצריכה לפרנס ילד במדינה שבה משפחות חד הוריות או נתמכי קצבאות ממשלתיות נתפסים כעלוקות. העיקר שההרה תלד, גם אם זה יעלה לה בבריאות, בקשרים עם משפחתה וחבריה, או ביכולת הבחירה וההשתכרות שלה בעשרים השנים הקרובות.

הדעה השוללת הפלות היא דעה לגיטימית. לעומת זאת, הפעלת מניפולציות רגשיות ומניעת מידע רפואי חשוב מנשים ונערות הרות אינן לגיטימיות והן דברים שיש לדווח עליהן להסתדרות הרפואית, במיוחד כשמעורבות קטינות וחסרות ישע במניפולציה. עם זאת, אין לי בעיה עם כנס פרטי המעניק פרס לאגודה פרטית. אבל יש לי בעיה – למעשה, יש לכולנו בעיה – כשנציגי הממשלות הנוכחית והבאה מגיעים לכנס הזה, ובתשובה לשאלה מדוע הם מוכנים להראות בכנס אשר מעניק פרס לאגודה שפועלת באמצעות מארג שקרים ורמייה הם עונים ש"חשוב לשמוע את כל הדעות", או ש"אני מופיע רק במושב אחד בכנס", וזאת אם הם טורחים בכלל להגיב. אם הדעה שאישה היא מכונת הולדה מהרגע שנכנסה להריון היא דעה לגיטימית, אני תוהה אם הדעה שמזרחים וערבים הם נבערים ונחותים מטבעם היא גם כן דעה לגיטימית שהמגינים על פועלה של אפרת היו שמחים לשתף פעולה איתה ולשבת ולדבר בכנס שמעניק פרס לעמותות פרטיות המקדשות אותה.

אגב, כאן חשוב לציין שכתוצאה מפעולתן של כמה פעילות פמיניסטיות בשבוע האחרון, כל הדוברים מהכנסת מכל הקשת הפוליטית קיבלו פניות ישירות בנוגע למעורבותם בכנס. בנקודת הזמן הזאת, אתם יכולים להיות בטוחים שהם יודעים שהם הולכים לדבר בכנס שמעניק פרס לאגודת אפרת, ושהחיים שלכם ושל הילדים העתידיים שלכם לא מעניינים אותם כמו ההזדמנות לדבר בכנס פוליטי שבועיים לפני הבחירות.

זו הבעיה של כולנו, כי אלו החיים של כולנו, וזוהי פלישה דורסנית אליהם, פטרונות ואף רשלנות בייעוץ רפואי כלפיהם מצד אגודת אפרת. זוהי בעיקר התעלמות ועצימת עיניים מצד הפוליטיקאים, אנשי הציבור והחברה האזרחית בנוגע לפועלה של אפרת במקרה הטוב, ואות מדאיג מאוד במקרה הרע. קידוש ההנחה שאם אישה או נערה נכנסות להריון בכל סיטואציה שהיא, בין אם הן בנות 13 או 30, בין אם כתוצאה מגילוי עריות, אונס או מכשל באמצעי המניעה, בין אם העובר שלהן לא ישרוד את הלידה או שההריון מסכן את בריאותן, צריכות ללדת ויהי מה הוא הרסני לכל חברה באשר ההיא. זו לא רק דה-הומניזציה של נשים הרות לתפקיד אינקובטור – זהו גזר דין מוות לחברה בריאה ומשגשגת. כי עוד לפני דמוקרטיה, במחקר אחר מחקר ובארץ אחרי ארץ הוכח ששוויון מגדרי וההתייחסות לנשים כאל בנות אדם ולא כזן נחות הנועד לרבייה או מין הוא תנאי מפתח לשגשוג. לא דמוקרטיה, לא דת, אלא שוויון.

דמיינו ישראל שבה הועדות להפסקת הריון כבר לא יאשרו כמעט אף הפלה, ויקשיחו את חוקיהן. דמיינו את עצמכן, את אחותכם או את בתכם נאלצות להתמודד מול נציגות אגודת אפרת בועדות הללו. דמיינו ישראל שבה הנגישות לאמצעי מניעה מוגבלת רק למי שיש לה כסף ורופא פרטי להשגת מרשם לכך. דמיינו ישראל שבה לא מוגש לנפגעת תקיפה מינית בבית החולים כדור לדחיית ההריון מהגוף ב-48 השעות שלאחר אונס. דמיינו ישראל שבה אין בכלל שיעורי חינוך מיני, כך שהידע על אמצעי מניעה ומין בריא מוגבל ומעוות מראש. גם בלי אפרת, אבל במיוחד בזכות אנשים הפועלים בה, יש אנשים שחושבים שהסיוט הזה הוא גן עדן ופועלים לקידומו. כשהתגובות של נבחרי הציבור העתידיים אשר ירכיבו ברובם את הקואליציה הבאה נעות על הציר שבין "זה לגיטימי לחשוב שאפשר לכפות מניפולציה ולמנוע מידע רפואי חיוני מנשים הרות" ועד ל"אני מנחה מושב בכנס, זה לא אומר כלום על היחס שלי לאגודת אפרת" ולא מתנגדות לכך בתוקף, יש לכם, לכולנו, סיבה לדאגה.

בין אם אתם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות ליש עתיד, עם שלם, ש"ס, הליכוד-ביתנו, הבית היהודי ובין אם לא, אתם יכולים כבר היום לעשות משהו כדי למנוע מהסיוט הזה להתגשם. פנו למפלגות ולנציגיהן, ודרשו הסברים מדוע הם מוכנים להשתתף או להשתתף ללא הבעת ביקורת על מתן הפרס (נציג מפלגת העבודה הודיע כי הוא יביע ביקורת על מתן הפרס). כי אף הזדמנות לנאום פוליטי של עשר דקות של נבחרי הציבור שלכם בפני קהל שחושב שאגודת אפרת ראויה לפרס לא שווה את עתיד האימים הזה.

__________________________

תתקיים הפגנה ברחבת מלון קראון פלאזה לפני הענקת הפרס. הפרטים כאן.

בנוסף, קו הסיוע הטלפוני של אישה לאישה המספק מידע אמין בנוגע להפסקות הריון הוא 0522-883788, והאתר הוא http://wmt.isha.org.il.

תודה לרועי רוטמן ולמיטל רוזנבוים על הערותיהם.

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and brand consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.