מאת: עו"ד תע'ריד ג'השאן, פעילה בתחום זכויות נשים
הדת הנוצרית מגַנה את ההפלה ורואה בה פגיעה בכבוד החיים. על אף שאין פסוקים בספר הקודש הנוגעים לנושא ישירות, היחס להפלה הוא כאל מעשה רצח מכוון, דבר שמזמין גינוי, כי אלוהים הוא האדון של החיים מתחילתם ועד סופם.
האפיפיור יוחנן בנדיקטוס בשליחתו הכללית בשנת 1995 מוסיף, "אין ביכולתו של אף אחד לתת לגיטימציה לרצוח בשר ודם חף מפשע, אפילו אם היה זה نطفة, או עובר." אמירה זו של הכס הקדוש חשובה מאין כמותה ומקורה בהתייחסות אל האדם כנברא בצלם אלוהים. על כן, החלטה על פגיעה בו, גם בהיותו עובר, אסורה בתכלית האיסור.
לאורך ההיסטוריה, עברה תפיסה זו שינויים רבים. במאה השנייה עד המאה הרביעית, ולפי דבריהם של הפילוסופים הנוצרים בארנבאס ואנתינקארוס, נחשבה ההפלה למעשה רצח מכוון. מהמאה החמישית עד המאה השש-עשרה הופיעו דעות שונות – הקדוש אוגוסטין הכריז שההפלה בשלבים הראשונים לא נחשבת לרצח כי עדיין לא נוצרה נשמה אצל העובר. הקדוש תידסאס אקינאס ועוד אפיפיורים הסכימו שהנשמה נוצרת רק כשמתחיל העובר לנוע בתוך הרחם. ובכל זאת, הקדוש אקינאס ממשיך בכתביו להתייחס להפלה כאל מעשה רצח וגישה זו חוזרת ומופיעה שוב בתחילת המאה השבע-עשרה.
במאה העשרים נוצרה מחלוקת סביב הנושא: מחד, קיימת עדיין גישה המתנגדת להפלה, ומאידך, מתגבשת תפיסה המאמינה בזכות הבחירה – ובמיוחד הבחירה של האם והאב.
הכנסייה הנוצרית ממשיכה להתנגד להפלות. הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מתירה הפלה רק במקרה שהעובר מסכן את חיי היולדת.
הכנסייה הקתולית היוונית מתנגדת בחריפות ובצורה מוחלטת להפלות, גם במקרים שבהם ההיריון מסכן את חיי היולדת. על פי עמדה זו, לא ניתן מבחינה מוסרית להעדיף או לבחור בין חיי האם לחיי העובר.
על אף גישתה המובהקת של הכנסייה הקתולית, הוקמה בשנת 1973 הקבוצה הקתולית הראשונה למען זכות חופש הבחירה, שקראה לתמיכה בהפלות ולשימוש באמצעי מניעה.
מעניין להדגיש שלמרות שהדת מתייחסת למעשה ההפלה כפשע, היא אינה מגנה את האשה שעשתה את ההפלה.
הפלה - ההחלטה שלך 